היא הביטה מעבר לחלון. קאלום נשען על העץ, והיה נראה שהוא באצע ויכוח סוער עם... אף אחד? "תשימו לב." ריילה פנתה לסורן ולאזראן.

"הוא לא איתנו." השומר העיר. "כדאי שנתעמת איתו עכשיו לפני שמשהו ישתבש."

השלושה פרצו בריצה לעבר החצר.

הם הסתתרו מאחורי עץ אחר שהיה לא רחוק מקאלום.

"אמרתי- תתרחק ממנה!" הנסיך עשה צעד לכיוון מי שכביכול דיבר אליו.

"את ניגשת אליו קודם." אזראן לחש.

ריילה הנהנה ויצאה ממקום מחבואה. היא התקדמה חרישית כלפי בן זוגה. כשהייתה מספיק קרובה אליו, היא חיבקה אותו מאחור. "קאלום?"

הוא הסתובב לעברה. בהלה שבה לעיניו.

"קאלום?" ריילה נופפה חזרה על שמו, מנופפת בידה מול פניו.

"ריילה? איך- את לא?" המכשף הצביע לאזור שאליו הסתכל לפני מספר דקות.

"לא מה?"

"זה לא הגיוני! את אשליה, שאראבוס יצר! ריילה האמתית נמצאת ממש... מולי..."

"קאלום,אין שם אף אחד... אלו רק אנחנו." אזראן אמר, נעמד ליד האלפית.