הוא זע באי נוחות. "מה? ברור שלא! מה גרם לך לחשוב ככה?" הוא גחך.

"כי שאלת אותי אם הייתי נעזר בזה?" סורן החזיר בשאלה. "ואתה גם נראה לחוץ."

"זאת הייתה שאלה היפותטית! נניח ו-" הנסיך עצר את שטף המילים. "תשכח ששאלתי." מבטו ננעץ בספרים, תוהה לעצמו אם יש בהם משהו שיסביר לו יותר על קסם אפל. הוא חשב שאולי, אבל רק אולי, יוכל להפיק מהמידע הנוסף תועלת. אחרי הכל- קאלום לא יוכל להגם עליה אם ישתמש רק בקסם רגיל ולא מזיק.

"קסם אפל הוא אף פעם לא הפתרון. לא משנה איך מסתכלים על זה, תמיד יש דרך מוסרית יותר בשביל להגן על מישהו, אז למה לא להשתמש בה?" סורן קטע את מחשבותיו של הנער.

"גם אם זאת הברירה היחידה?" קאלום שאל מבלי לנתק את מבטו מהמדפים.

"תמיד יש ברירה." השומר הרצין. "בסופו של דבר אתה תבחר את הדרך שמתאימה לך. תגיד..." הוא היסס לפני שהמשיך. "קאלום, לא שאלת את השאלה הזאת סתם, יש לך סיבה."

הנסיך לא ענה. מה הוא אמור לומר? שאראבוס מחזיק בריילה? שהקסם שברשותו לא חזק מספיק בשביל להציל את מי שחשוב לו? "פשוט תשכח מזה." קאלום חזר על דבריו. כי אם האמת תיחשף, כולם יהיו בסכנה הרבה יותר גדולה ממה שהם חושבים...