עבר שבוע מאז הנשיקה ולואי היה עצבני לראות שוב את הילד היפה. בזמן האחרון הוא הרגיש משהו, דבר שהוא מעולם לא חש לפני. לפעמים זה נעלם, ואז הוא חושב על הארי שוב ואותה הרגשה מוזרה בבטנו מתחדשת שוב.

"שלום לואי." הנה התחושה שוב.

"היי נסיכה, מה שלומך."

"אני בסדר, תודה ששאלת." קולו של הארי נשמע קר ומנותק כשהוא התיישב ליד לואי.

"מה לא בסדר אהוב?"

"למה אתה לא יכול לאהוב, לואי?"

"אני..." לואי נאנח. "אני יכול לאהוב, אני פשוט לא אוהב."

"אבל למה?"

"מאחר שכל אחד שאהבתי, פגע בי."

"אני לעולם לא אפגע בך."

"אני יודע בייבי." לואי דחף את הארי לתוך חיבוק צד שהנער הצעיר התכרבל לתוך חזהו. "אני יודע שאתה לא."

הארי הסתכל עליו עם עיניים ירוקות גדולות, תמימות. "בבקשה אל תשחרר."

לואי לא השיב, הוא רק החזיק את הילד קרוב, משפשף את גבו ברוגע.