פרק 9

"היי מומי" חייכתי לאמא ברגע שראיתי אותה בסקייפ..הייתי אמור להעמיד פנים אבל החיוך שלי היה לגמרי אמיתי.
"מה שלומך מתוק?" היא מחייכת
"אני בסדר" אני ממלמל - סמואל מופיע מאחורי משום מקום,מניח נשיקה על ראשי.
אני מרים אליו מבט מבוהל , ראשי נפגש בבטנו התחתונה והוא מחייך ,רוכן ומנשק אותי .
"סמואל" אמא שלי גוערת ואני כל כך מודה לה כל כך שבא לי לבכות
"אתה איתו כל היום, לך מפה" היא מוציאה לו לשון והוא מחזיר לה ומתיישב בספה ליד - מחוץ לטווח הראיה שלה.
"אני מתגעגע אליך" אני נאנח
"אני יודעת..גם אני אליך..אבל עוד מעט נותנים לנו חופש של שבוע ואני אבוא להיות איתכם" היא מחייכת
"באמת?" אני מרגיש גוש של דמעות שנתקע בגרוני
"סמואל קנה לי אותם" היא מראה לי את כרטיסי הטיסה
"בואי כבר" אני נאנח
"אני אבוא בובי..רק חכה קצת" היא שולחת לי נשיקה
"אני צריכה ללכת נסיך קטן,אני אדבר איתך"היא מחייכת חיוך קטן ואז מנתקת
ואני מתחיל לבכות מיד אחרי
"אדם, בוא אהוב" הוא מבקש אבל אני לא זז.
אני מחבק את רגלי וראשי קבור בין בירכיי
"אל תבכה " הוא מרים אותי בין ידיו , מנשק את מצחי.
ברגע שהוא מניח אותי על הספה אני קם,עובר אותו
"לאן זה?" הוא קם במידיות
"רחוק מימך" אני אפילו לא בטוח שהוא שומע.
אני פשוט עולה לחדר ונועל אחרי,נרדם.

---

דפיקות חזקות בדלת מקפיצות אותי.
"אדם,תפתח לי" הטון שלו מבהיל,אז אני מזנק מהמיטה וממהר לפתוח
" הערתי אותך?" הוא מנשק אותי
"כן" אני ממלמל
"מצטער" הוא מנשק אותי שוב, הפעם לזמן ארוך יותר.
הוא מעמיק את הנשיקה ואני מנסה להתרחק.
אבל במקום זה הוא מושך אותי אליו ואנחנו הולכים אחורה עד שאני מועד על המיטה.
"תשכב" אני נשכב על המיטה ביאוש והוא עולה מעלי, מנשק אותי.
הוא שולח יד אל מכנסי הפיג'מה שלי ואני דוחף אותה
"אני לא רוצה" אני ממלמל,מנסה לקום,אבל הוא דוחף אותי חזרה,ואני מרגיש את היאוש שלי מעמיק.
"תוריד את החולצה. רק חולצה" הוא מחייך,רוכן, ואני מסובב את פרצופי ..ככה שהוא מנשק את לחיי.
אני מהסס,לא רוצה שוב להיות איתו באינטמיות.
"תוריד" הוא מנסה לעשות את זה בעצמו אבל אני דוחף את ידיו בבהלה ומוריד את החולצה בעצמי.
"ילד טוב" הוא לוחש,מנשק את צווארי ומטה..הוא מגיע לבטני התחתונה וקרוב למכנסי ואני מתפלל שלא ימשיך
"אהבת את זה " הוא מנשק אותי קרוב למפשעה,על פני הבד ואני עוצם עיניים באיפוק,מנסה להדחיק את הרגשת ההשפלה שאני מרגיש.
"אני טועה?" הוא ממלמל בצרידות ואני מנסה לא להתפרץ בבכי מר.
"כן,אתה טועה" אני מצייץ
"באמת?"הוא חוזר לנשק את צווארי ואגודליו נכנסות מתחת לבד הבוקסר שלי , מלטפות סביב המשפעה
" אתה לא אוהב את זה ?" הוא מנשק את עצם הבריח שלי, ביד אחת מחזיק את עצמו מעלי ובשני הוא חופן את איברי מבעד לבוקסר ולוחץ.
אני נאנק
"אתה לא אוהב את זה?" הוא לוחץ שוב ואגודלו מתגרה בי מסביב
"לא אהבת את הירידה שלי?" הדיבור שלו גורם לי להענות לגירוי. וזה כל כך מביך ומשפיל מבחינתי שאני רוצה פשוט לבכות. כמו כל הזמן.
הוא מהמהם " אתה לעולם לא יכול לשקר לי ,אהוב" הוא משפשף את איברי עוד קצת לפני שהוא מוריד מעט את הבוקסר שלי.
משפשף את מפשעתו בשלי ומתגרה בי
" טוב לך?" הוא לוחש, מנשק מתחת לאוזני
"אתה רוצה עוד ירידה או שאתה אוהב שאני נוגע בך?" קולו מחוספס.
הייתי מגורה. אבל ידעתי שאיך שאני אגמור אני אפרוץ בבכי וארגיש ממש מושפל.
"אדם?" נימתו משועשעת כשהוא לוחש את שמי
"לא תענה לי?"הוא שוב משפשף את מפשעתו בשלי
"אני.." אני לא נשבר.
הוא מהמהם בשאלה
"אני לא רוצה" אני נאנק כשהוא שוב לוחץ את מפשעתי בידו
"אז כנראה שאני אבחר בשבילך" הוא לוקח את אחת מידי ולוחץ אותה על מפשעתו.
"אתה מרגיש כמה אני רוצה אותך?" הוא לוחש לי, הוא לוחץ עוד ואני עוצם עיניים ומנסה להירגע.
הוא מהמהם בשאלה ,לוקח את ידי ומרים אותה מעל ראשי,לוקח גם את האחרת ואוחז בשתיהן בחוזקה.
הוא מתחיל לשפשף את המשפעה שלו בשלי.
סיבובי האגן שלו,התגרות הבד והמילים המלוכלכות שהוא לוחש לי שוברות אותי.
ואני גונח בקולניות.
הוא אוחז בתחת שלי בחוזקה ומצמיד את פלג גופי התחתון לשלו.
ואני כל כך מאוכזב שאני נותן לו לשחק בי.
הוא משתפשף בי יותר חזק ויותר מהר,וחום נבנה בתוכי
אני פולט גניחות שאני מנסה לשמור בתוכי ולא מצליח.
"תעזור לי לגמור בייבי,תגיד את השם שלי" הוא נוהם בשקט
אני מניד בראשי והוא תופס את ראשי ומנשק אותי באגרסביות, משתפשף בי בחוזקה,וגורם אפילו למיטה להתחיל לחרוק ולזוז
"קדימה בייב,אני אגרום לך להרגיש טוב" הוא אומר בנזקקות.
אני מהסס.וברגע שאני מרגיש את האורגזמה בלי כוונה אני באמת מגמגם את השם שלו בגניחה.
אחרי שאני נרגע, אני מכסה את פני בידי, מתחרט,מנסה לקום.
אבל הוא לא נותן לי,נשאר לאחוז את ידי מעל לראשי.
"לא סיימתי איתך" הקול המחוספס שלו מבהיל אותי.
ואני מנסה שוב לקום..ונכשל
"אדם,תרגע" הוא אומר בשלווה
אני מנסה שוב לקום ושוב נכשל.
ואני נכנס לפאניקה.
אני לא רוצה שיגע בי עוד.
"בבקשה תשחרר אותי" אני רוצה לבכות
"אדם,תסתכל עלי" הוא אומר ברוגע ואני לא מוכן להסתכל עליו
"לאב" הוא מלטף את לחיי ומסיט את ראשי לכיוונו ,מאלץ את מבטי לפגוש במבטו.
"הכל בסדר ,תרגע. אני רוצה לגרום לך להרגיש טוב" הוא מחייך חיוך קטן וערמומי.

Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top