"מה אתה רוצה ללמוד בקולג'?" הוא מלטף את ידי
"קרימינולוגיה" אני לועג
"אדם" הוא מזהיר
"אומנות" אני לא מסתכל עליו בכלל.
"אתה אוהב לצייר?" הוא שואל בהתעניינות
"כן , גם לצלם" אני מגלגל עיניים, בוהה באקווריום.
"אתה רוצה שאקנה לך מצלמה?"הוא מלטף את גבי ואני זע באי נוחות,משחרר את ידי משלו וקם, מתיישב ליד האקוריום ובוהה בו.
יש טפט כחול מאחור שיוצר אשליה של מים כחולים,מסביב יש מנורות קטנות וחמודות ובתוך האקווריום יש דגי זהב, דגים צבעוניים שאינני מכיר,לובסטר ושתי דגי 'נקיון'- האהובים עלי.
יש גם טירה קטנה שדגי הזהב מתחבאים בה או משחקים בה וכל מיני קישוטי אלמוגים.
ופתאום גם דג שדומה לנמו נגלה לעיני.
זה כל כך יפה.
" אתה אוהב את זה?" הקול של סמואל מחזיר אותי למציאות ואני מהנהן בלי להסתכל עליו.
ואז אני שומע נקישות של עקבים, והמלצרית נכנסת ומניחה שני צלחות.
מיד אחריה בא עוד מלצר שמניח כמה בקבוקים
"אדם, אהוב,בוא לאכול" אני קם בלי להתווכח, ומתיישב שוב לידו.
הוא מנשק את צד ראשי ואני ממהר להתרחק מעט.
אני חותך את האוכל שלי לחתיכות קטנות ומהסס.
אני לא מרגיש רעב..
אבל ברגע שאני שם את החתיכה הראשונה בפה,
אני מבין שאני רעב.מאוד.
אז אני מתחיל לאכול יותר ברצינות.
ושם לב שסמואל נועץ בי מבט.
"יש לך.." קולו צרוד ומבטו מעורפל
אני מבולבל לרגע ואז מלקק את שפתי, פוגש במעט רוטב.
סמואל גונח, נוהם..אני לא סגור על זה.
ואז הוא מנשק אותי.
אבל ממש.
הוא אוחז בעורפי כדי שלא אזוז ומעמיק את הנשיקה כמה שהוא יכול.
אני לא משתף פעולה.מעולם לא שיתפתי פעולה.
וכשהוא מכניס יד לחולצתי אני מחליט שזה כבר מוגזם ודוחף אותו
" תפסיק עם זה " קולי קר , ואני חסר הבעה.
עכשיו אני כבר לא מסוגל להרגיש את הטעם של האוכל.
אני מנסה להתעלם מהמבטים שהוא נועץ בי, ואני די מוטרד מהמחשבה על לחזור הביתה.כשלא אהיה לי תרוץ לדחות אותו.
"סמואל,תפסיק" אני מיואש
"מה?" הוא מתחכם?
"להסתכל עלי ככה" אני לא מסתכל עליו אפילו
"למה? אני אוהב להסתכל עליך" הוא סורק אותי במבטו
" אני לא אוהב את זה. תפסיק" אני רוצה לברוח משם כל כך באותו הרגע.
"בסדר" הטון הערמומי הזה שרק אני מכיר..מבשר רעות.

הוא פותח את בקבוק הבירה שלו ושותה ממנו, ואני מנסה להתעלם ממבטיו ומידו המשוטטת על רגלי
"כשישבת ליד האקוריום לא יכלתי להפסיק לבהות לך בתחת" הוא לחש לי ואני נרתע,עיני פעורות בפחד
"תפסיק" אני מנסה לסלק את ידו ממני
" אנחנו זוג אדם.." הוא מהדק את ידו סביב רגלי באזהרה.
"מותר לי להגיד לך את זה" הוא מנשק את קו הלסת שלי וממשיך לעצמות הבריח.
אני מנסה להתרחק אבל הוא אוחז בעורפי בכוח ומסמן אותי בין עצמות הבריח.
עוד היקי?
" אתה כל כך יפה שאני לפעמים תוהה אם אתה אמיתי" הוא מנשק את הסימן שעשה לי
"תפסיק להתחנף" אני מתרחק ממנו ,מתכווץ בכסא, מחבק את רגלי
" בוא נלך" הוא מניח נשיקה על עורפי ואני מתכווץ עוד.

-------

ברגע שאנחנו מגיעים לבית שלו, אני מנסה להתחמק,אבל הוא אוחז בידי, נועל את הדלת והולך להתיישב בספה, מושך אותי מעליו.
הוא מנשק אותי ואני מנסה לדחוף את עצמי מעלה ולהתרחק ,אבל הוא חושב אחרת.
ומהר מאוד אני מוצא את עצמי ללא חולצה,כשהוא פותח לי את הג'ינס
"סמואל,בבקשה לא היום" אני מתחנן,אבל הוא מסתכל עלי בחיוך ערמומי, מלוכסן, ומנשק את בטני.
הידיים שלו משוטטות על הג'ינס שלי, באיזור התחת, וכמה שניות אחרי,הוא מכניס את ידיו לתוך הבוקסר שלי וחופן לי את התחת בשתי ידיו.
"יפיפה" הוא גונח.
ואני משתדל לא לפרוץ בבכי.
ובמאית השניה אני מתחתיו,ללא נעלים,בוקסר או מכנס.
הוא לוקח את ידי בידיו,וכמו בפעם שעברה משלב את אצבעותינו,מניח את ידינו על מסעד הספה.
הוא חודר אלי,ואני עוצם עיניים בחוזקה, דמעות שוטפות את עיני.
" אני רוצה לשמוע אותך" הוא נוהם
אני עסוק מידי בלסבול את הכאב.
וכשאני לא נענה לבקשתו הוא ננעץ בי באכזריות ,גורם לי לפלוט אנקה
"כן,ככה בייבי" פניו ליד פני, והוא מתנשם וגונח ליד אוזני.
"אדם" הוא מזהיר ואני מבריח עוד אנקת כאב.גורם לו לגנוח.
באיזה שלב הוא מתחיל ממש לפמפם וזה כל כך מיסר שאני כבר לא יכול להחניק את אנקות הכאב והזעקות שלי.
וזה פאקינג עוזר לו לגמור. סדיסט מחורבן.
כשהוא יוצא ממני אני מתכווץ,פורץ בבכי שקט
" בוא נלך להתקלח אהוב" הוא מלטף את רגלי ואני מתכווץ כמו בכל פעם,מסלק את ידו.
"אני יודע שזה כואב , תן לי לטפל בך" קולו התרכך .
הנדתי בראשי. לא מצליח להפסיק את הבכי.
"אני שונא אותך" אני נאנק.
"בוא ,אני אעזור לך" הוא מרים אותי בין ידיו ואני מתחיל לרעוד מהבכי.
הוא מחבק אותי חזק ומנשק את ראשי ואני משתנק ומנסה לרדת.
אבל הוא אוחז בי בחוזקה ולא נותן לי לזוז יותר,וכשאנחנו מגיעים לאמבטיה הוא ממלא את האמבט' במים ושם כמה תרכיזים עם צבעים מוזרים.
ואז הוא לוקח אותי ומניח אותי בתוך האמבט', כשאני עדין בוכה ומכווץ.
"שמעתי שאתה אוהב את ג'ון גרין..אז הצלחתי להשיג כמה מהספרים שלו" הקול שלו רך,אוהב..וזה גורם לי להתכווץ עוד(אם זה בכלל אפשרי) כי זה מזכיר לי את אמא..
"די בייב,די לבכות" הוא מנסה לגעת בי ואני נרתע
"אדם,אהוב.." אני מניד בראשי כמה פעמים,לא מסוגל לשמוע אותו..לא מסוגל להכיל את זה.
"אתה עייף,בוא, מחר תרגיש טוב יותר" הוא מנסה להרים אותי אבל אני דוחף את ידיו.
אז כמו בכל פעם,הוא משתמש בכוח,מושך אותי ומרים אותי החוצה,מלביש אותי בחלוק מקלחת ומניח אותי על המיטה, נשכב מאחורי ומחבק אותי חזק.

סליחה על שאני מורידה פרקים ממש לאט..אני אשתדל מעכשיו להעלות מהר יותר