" אני אוהב להיכנס כל בוקר לצפות בך ישן " ידו יורדת אל הבוקסר שלי ואני מתיישב במהירות עם הגב אליו.
" אני מצטער שאני צריך לנהוג בצורה כזו או אחרת..אבל אני צריך לדעת שאתה שלי " אני לעולם לא אהיה שלך.
"אני אוהב אותך " הוא מלטף את גבי
יש שקט ואני יודע שאני צריך להשיב לו שגם אני ...אותו..
אבל אני לא עושה את זה..אני מתעלם
" אדם " הוא מחזיק בזרועי בכוח
" אני עייף סמואל , עזוב אותי " אני מוריד את ידו ממני.
" די עם התירוץ הזה. אתה יודע שלא כדאי לעצבן אותי " הוא אומר באזהרה , מעביר ליטוף לאורך זרועי
" עכשיו תנהג יפה ותגיד לי מה שאני רוצה לשמוע " הוא מסתכל על הבוקסר שלי וזה מעורר בי חלחלה.
" יודע מה ?" אני ממלמל
" אני שונא אותך.
הינה.
לך תשלח את זה למי שאתה רוצה " אני עומד עכשיו , מרגיש דמעות מתאספות לאט
" אדם לא כדאי לך..." הוא מתחיל באיום
" לא.סיימתי להקשיב לך " אני מרים את קולי
" סיימתי להעמיד פנים שאני מאושר ומאוהב. סיימתי להעמיד פנים שטוב לי" אני צועק עכשיו , דמעות בודדות עוזבות את עיני
" סיימתי לפחד מימך. ממילא אני אשאר פה.האנשים האלה לא יראו את הפרצוף שלי בשום מקום.." הוא קוטע אותי
" אני יכול לארגן את זה" הוא כל כך רע
" אז תארגן. תראה לעולם כמה זבל אתה.
אם תשלח את זה לקווין או לכל אחד אחר זה יגיע לאמא שלי. והיא תוציא אותי מפה בכל מקרה " אני צועק עליו
עכשיו , מעט בהלה מהבהבת בעיניו
"נמאס לי שאתה מטריד אותי ומנצל אותי מינית. אני לא אוהב שאתה נוגע בי או מסתכל עלי ואני לא אוהב שאתה אומר לי איך אתה מרגיש לגבי " מבעד לדמעות ולצעקות אני לא שם לב שהוא ממש מולי.
וכשאני שם לב זה מאוחר מידי.
כי הוא נותן לי סטירה כזאת שגורמת לי למעוד אחורה וליפול על הרצפה.
"אני חושב שלא הבנת אותי " עיניו שחורות מכעס
הוא מתכופף אלי ומושך בשיערי בצורה כואבת , מפעיל סרטון.
בסרטון הזה רואים אותי מזיין אותי.ואני גונח ומבקש עוד.
בסדר. אני כבר לא מפחד מזה.
" שלח את זה. תהנה. זה לא ישנה את העובדה שאני שונא אותך. זה רק יחמיר את הרגש הזה.
ואם להיות כנה , אני די בטוח שאתה מחכה לשלוח את זה לקווין כדי שיבין שאתה כאילו ' בבעלות עלי ' " אני נוטף זילזול ושנאה
" שלח את זה , תן לקווין לראות את זה.
אני בן זונה אם מחר אמא שלי לא מתקשרת ומאיימת לשלוח לך משטרה אם אתה לא מחזיר אותי ומתרחק " רק אחרי שסיימתי לדבר הבנתי שעשיתי טעות.
הייתי צריך לדרבן אותו לשלוח ולתת לאמא שלי להוציא אותי מפה.
זין.
הוא משחרר את שיערי לאט וקם , מעביר את ידו בשיערו בדאגה.
ואני מתכווץ בפינת החדר ומעסה את הקרקפת כואבת שלי.
חתיכת חרא.
הלחי שלי עדין כואבת.
אחרי דקה בערך אני מוצא את עצמי על המיטה , נאבק בו בכדי לנשום.
הוא חונק אותי בכעס
" מה אני אעשה איתך " הוא רועד מכעס ואני מכה אותו בכוח ומנסה להשתחרר.
הוא לוחץ על קנה הנשימה שלי ואני מרגיש את האויר נגמר. אני מנסה לחשוב מה אני יכול לעשות.. מה אני אעשה עם החיים שלי..
אני מנסה לסמן לו אבל הוא לא מרפה.
זה מעצבן אותי יותר.
ובסוף אני אוזר כוחות ומעיף אותו ממני
" אתה פסיכופט " הצוואר שלי שורף בצורה לא נורמלית ואני משתעל כמו מישהו שמעשן כבר 50 שנים.
" אני שונא אותך. אני מתעב כל דבר בך. חתיכת חרא " אני ממהר לנעול את עצמי במקלחת..ורק אחרי שאני נועל ונכנס מתחת לזרם המים ההבנה של כל מה שקרה יורדת לתודעה שלי ואני מזדעדע.
יבבה איומה מתפרצת ממני ואני מתחיל לבכות בצורה הסטרית.
אני מפוחד , מבוהל וכועס בו בזמן.
אני מתנשם , מתקשה לנשום.. מרגיש משהו שמזכיר קצת התקף חרדה..רק שבסוף בכי הסטרי יותר מתפרץ ממני ואני יכול לנשום שוב..בערך.
" אדם , צא , אנחנו צריכים לדבר " הוא נאנח
" אני מתקלח " הטון שלי זועם.
" אני אחכה " הוא עונה ואני מגלגל עיניים.
אני נשאר במקלחת עד שהמים החמים מתחילים להיגמר.
ואז אני שם חלוק ויוצא מהמקלחת.
" שב " אני שומע את סמואל מאחורי ומתיישב על המיטה
" אני שונא לריב איתך ולדעת שלא טוב לך " הוא נאנח
" אני אעשה הכל בשבילך.כל דבר.חוץ..חוץ מ..." הוא עוצם עיניים ופניו מתעוותות כשהוא אומר
" לשחרר אותך " הקול שלו רועד
" למה אתה מתעקש ?" אני מעסה את רקותי
" אתה רציני ?" הוא מסתכל על במעט כעס
" אמרתי לך כבר אלפיים פעמים שזה כי אני אוהב אותך.
לא שונא , לא מחבב..אוהב. לעזאזל , אני אוהב אותך. אני לא יכול לנשום כשאני רואה אותך ככה "הוא צועק
" אתה כל כך אדיש שלפעמים זה משגע אותי " הוא רוטן
" אחרי מה שקרה לפני בערך ארבעים דקות. גם את האדישות אתה לא תראה יותר.
אני שונא אותך כל כך ושום סטירה או חניקה או אקווריום או כל חרא אחר ישנו את זה.
כי אני שונא אותך " אני יורק בגועל
" אל..אל תגיד את זה " הוא בולע את הרוק , הבעה מתוחה על פניו
" אתה מגעיל אותי " אני אומר בכעס
" עכשיו צא מפה. אני לא רוצה לראות אותך " אני מסנן אליו
"אד.." הוא מנסה
" צא" אני מתפרץ
לא משאיר לו ברירה אלה לצאת מהחדר.