פרק 17
" אז..." אמא שלי הסתכלה על סמואל, היינו במסעדה והיא דברה בשקט בצורה חשודה
" כשאדם התכופף לעזור לי עם הבגדים בצהריים ראיתי קצת נמוך מידי סימן מוזר " נאנקתי בבהלה
ההיקי שהוא עשה לי עדין לא עבר! פאק!
"הסבר?" היא מרימה אלינו גבה ואני מאדים
" קיימנו יחסי מין " סמואל עונה
ואני נחנק , מתחיל להשתעל.
שניהם מסתכלים עלי בשעשוע וסמואל טופח בין שכמותי, לאחר מכן מוריד את ידו מעט למטה ונוגע בתחת שלי , גורם לי לקפוץ בבהלה.
אני שותה מים ומתכווץ במבוכה
" זה לא קצת מוקדם מידי סמואל?" היא נאנחת
" אנחנו כבר שני מבוגרים , טסה " הוא מחייך אליה
" אדם , זה בסדר מבחינתך?" ידו של סמואל משוטטת בחשאי על ירכי מתחת לשולחן, הוא לוחץ קרוב למפשעה שלי ואני קופץ
"כ..כן , כן " אני מגמגם
היא נאנחת
"מאיפה נפלת עלינו סאם?" היא מלטפת את זרועו של סמואל
" אתה בדיוק מה שרציתי בשבילו..מגונן.
וכשאתה מסתכל עליו זה נראה כאילו הוא כל כך חשוב לך..המבט המעריץ הזה והתייחסות שלך אליו הם בדיוק מה שרציתי למענו" היא נאנחת בשביעות רצון
" אבא שלו עזב את הבית כשהוא היה בן 16..." אוטומטית אני קופא ומבטי מושפל לרצפה
" הם היו החברים הכי טובים , אבל הוא היה מסובך בחובות עם כמה עבריינים , השאיר לנו מכתבים ונעלם " אני בוהה במפה הלבנה שעל השולחן ומחשבותי נודדות
' "קדימה אדם , אתה יכול" התחלתי לפדל באופניים , מנסה לשלוט בהם
" אל תלחם בהם אדי , תשחרר קצת" עקבתי אחרי הוראותיו והצלחתי להתייצב
" אל תעזוב אדם" אני צועק בבהלה
" אני לא עוזב , אני מאחוריך " הוא עונה בשלווה, אבל קולו רחוק משאמור להיות.
אני מסתובב עם האופניים ורואה אותו חמישה מטרים לפני.
' איך אני מפסיק?" אני פוחד ליפול
" רגל אחת החוצה , תטה את עצמך לצד , ותרד " אני מנסה, מניח רגל על הקרקע ומעביר את רגלי האחרת מעל האופניים..נעמד
" הצלחתי פאפו!" אני מקפץ
~~~~
' "אבא?" אני נכנס למטבח, מתפלל שהוא לא שם
" מה מתוקי?" הוא יושב בשולחן האוכל , שותה קפה וקורא עיתון
" אני צריך ל.." אני נחנק
" קודם שב, אתה חיוור מותק" הוא קם וממלא לי כוס מיים
" אני צריך להגיד לך משהו"אני ממלמל
" בסדר " הוא מתיישב בנוחות ומסתכל עלי בצפיה.
אני מנסה להגות מילים ולא מצליח.
יושב שם עם עצבים מרוטים ומפחד מתגובתו
" אני.." אני מתנשם , ואז פורץ בבכי
" היי , היי אל תבכה אוצר שלי " הוא מזיז את שיערי מפני
"אתה תשנא אותי " אני מכסה את פני
" אם לא עברת על החוק אני בסדר עם זה " הוא מתלוצץ ואני פולט צחקוק בין הדמעות
" אני..אני חושב ש.." תגיד את זה אדם. נו כבר.
" מה ?" הוא מחזיק בידי
" אני נמשך לבנים " עיני מושפלות ואני מציץ לעברו , מבטו מבולבל
" ו...?" הוא ממצמץ בבילבול
" זהו " אני ממלמל, מסתכל עליו כשהוא מחייך אלי , עיניו מתרככות
" אוצר שלי . אם אתה אוהב בנים, זה בסדר מבחינתי " הוא צוחק
" באמת?" אני ממלמל
" נו באמת אדם, נראה לך שהנטיה שלך היא מה שיגרום לי להפסיק לאהוב אותך?" הוא מחבק אותי
" אתה הדבר הטוב ביותר שקרה לי ולאמא שלך. לעולם אל תטעה" הוא מנשק את קודקוד ראשי
" אבל יש לי תנאים " ממלמל בחיוך
"מה?" אני מסתכל עליו
" תשתמש תמיד באמצעי הגנה ותאמץ ילד.
תמצא מישהו שתאהב יותר מהכל..חוץ ממני ומאמא - שיאהב אותך באותה מידה - כמו שאני מצאתי את אימא , ותאמצו ילד כשתהיו מוכנים " הוא מחייך אלי
"עשינו עסק?" הוא מרים אלי גבה
" כן" אני מחבק אותו
------
" אדם" סמואל מחזיר אותי להווה , ואני מסתכל עליהם בבילבול , רואה דאגה בעינהם
" אתה בסדר?" סמואל מלטף את גבי
" כן..בסדר " אני מלמל בבילבול
"לא הייתי צריכה להזכיר את אבא שלו" היא נאנחת
"אם אני לא אשתוק אני יהרוס שנתיים של טיפולים " היא מתחרטת על מה שהיא אומרת
" מצטערת זה נפלט לי , מותק" היא קופצת את שפתיה
" זה בסדר " אני לוחש
מבטו של סמואל מתרכך והוא מחבק אותי בחוזקה, מנשק אותי
" היי , תחזור אלי " הוא מבקש , קובר את ראשו בצווארי לרגע , נותן לי עוד נשיקה קטנה ואז מתרחק
אמא שלי מסתכלת עלינו עם אור בעיניים.
ואני יודע שמה שלא אהיה..אני צריך להשאיר את זה שם
" אני בסדר" אני מחייך אליה חיוך קטן
"פשוט עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שדיברנו עליו" אני נושק לראשה
"אני כל כך מאושרת לראות אותכם יחד " היא נאנחת
" הוא עושה לך טוב" אמא מסתכלת עלי
" תאמיני לי שאדם עושה לי טוב אפילו יותר.מעולם לא ניסיתי למשוך את תשומת ליבו של מישהו ככה" סמואל מסתכל עלי במבט אוהב. ובמפתיע זה מרתיע אותי .
" עושה לך חיים קשים?" אימי מצחקקת וסמואל מהמהם אליה בחיוב , אבל מסתכל עלי ומחייך אלי.
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top