קוראים וקוראות יקרות שלי,
תדעו שאני אוהבת את כולכם, לא משנה מה הנטיה שלכם, הצבע שלכם או השעות שלכם.
אתם חשובים מידי בשביל שמישהו..כל אחד- יבטל אתכם.

האירועים האחרונים בארה"ב שברו את הלב שלי, זאת לא הפעם הראשונה שאדם שחור נורה ברחובות בלי סיבה מוצדקת, אבל עדין מנסים להצדיק את השוטרים האלה- שתמיד איך שהוא הם לבנים, בלונדינים עם עיניים בהירות.

אבל לפני שאני נכנסת לכל הבעיות שלי, לפני שאני מתחילה לכתוב את כל מה שיושב לי על הלב אני קודם אתן רקע למהומות למי שמבולבל.

בתאריך ה25/06, ג'ורג' פלויד, אדם אפרו-אמריקאי, נכנס לחנות קטנה כדי לקנות סיגריות, ולאחר שרכש אותן הוא הלך והתיישב חזרה ברכב שלו מחוץ לחנות.

המוכרים בחנות טוענים שהכסף היה מזויף, לכן יצאו ובקשו שייתן את הסיגריות או שישלם- אבל ג'ורג' סירב לשלם והמוכרים חזרו בידיים ריקות לחנות-
משם הכל הרים הילוך- התקשרו למשטרה וכשהמשטרה הגיע- השוטר הראשון שיצר מגע עם ג'ורג' ניסה למשוך אותו בכוח למחוץ לרכב למרות שג'ורג' לא היה אלים או תוקפני- בדיווח של המוכר שדיבר איתו- הוא היה שיכור אבל סכלל לא מסוכן לאחף אחד- אז למה הצעד הבא של השוטר הזה היה לשלוף את האקדח שלו? ואז גם לגרור את ג'ורג' החוצה מהרכב ולזרוק אותו לשבת על הרצפה?

נשמע הזוי? חכו, זה לא הסוף.. לעצרי.

הגיעה עוד נייד, ואם אני אקצר לכם תהליכים לחלק ה"מעניין"- האירוע עלה שלב ממש כששלוש שוטרים ישבו על אדם לא חמוש, אלים או חסר כבוד.
שוטר אחד לחץ לו על הרגליים, שוטר אחר על החזה והשלישי על הצוואר- המפורסם מבינהם עכשיו.
הוא לחץ את הברך לצוואר של ג'ורג' במשך 8 דקות ו46 שניות- בזמן שג'ורג' מבקש שירפה, הוא מתחנן "הבטן כואבת לי, הצוואר כואב לי, אני לא יכול לנשום","בבקשה, אני אשתף פעולה, אני אעשה מה שתגיד, אני לא מתנגד" ודקות אחרונות לפני שהוא מאבד הכרה ועוזב אותנו הוא צועק "מאמא... מאמא" בקול צרוד, עד שהוא לא יכול להילחם בחנק יותר ונאלץ לוותר.

אני לא יודעת איך לבטא את הכאב שיש לי בחזה מאז היום הזה.
הלב כואב לי פיזית, הבטן מתקשה לעכל אוכל, אני בוכה הרבה ועושה עם עצמי הרבה חשבון נפש.

זה שובר לי את הלב ברמות אחרות- במיוחד בגלל שגם פה בארץ זה ככה בשביל האחים שלי, האנשים האלה שכל מה שמפריד בינם לביני זה צבע מחורבן שלא אומר כלום.

אני כל כך כועסת, אני כל כך מאוכזבת.
אני לא יודעת מאיפה להתחיל בלהסביר את על מה שאני מרגישה.

גם מדינת ישראל היא גזענית= וקל לראות את זה עכשיו כשאנשים שבמחאה של האתיופים פה  קראו לאתיופים חולעיירות במילה עדינה יתר- על הבלאגן שעשו, אבל עכשיו הם פתאום בעד המאבק- כשזה רחוק מהם ולא קרוב מידי.
זה מעצבן אותי.
כי המדינה הזאת היא גזענית "מתחת לעור"- היא גזענית למזרחים, לבדואים,לערבים, לשחורים.. אבל שום דבר שאפשר לשים עליו את האצבע כי זאת הגזענות בתחפושת.. אז קשה להסביר אותה.
רק כשדברים כמו סלומון טקה ז"ל או ג'ורג' פלויד קורים- זה נראה יותר ברור והקו כבר לא מטושטש- פה או שם.

זה מרגיז אותי, כי אני באמת.. ואני לא יודעת כמה יאמינו שאני כנה- אבל אני באמת באמת באמת מאמינה שלכולם צריכה להיות הזדמנות שווה.
חיים של אנשים שחורים כן חשובים לי.

זה לא מסתכם בלאהוב מוזיקה שחורה או לצחוק מהבדיחות של אובמה כדי להיחשב לא גזעני- וכשאנחנו שותקים ונותנים למפגינים להפגין בת"א על פאקינג סיפוח במקום לתת לאנשים שלנו קצת יותר קרדיט ומקום- זה נותן לי תמונה גם על סדר העדיפיות שלנו.

תדעו את השמות שלהם- תסתכלו להם בעיניים- תדעו את הסיפור שלהם- תחכימו.

סטפון קלארק ז"ל,
אריק גארנר ז"ל,
בוט'אם ג'ין ז"ל,
תמיר רייס ז"ל,
ברנה טיילור ז"ל,
רנדולף אוונס ז"ל,
סמואל דובאס ז"ל,
וואלטר סקוט ז"ל,
ריג'יס קורצ'ינסקי-פאקווט ז"ל,
אייאנה ג'ונס ז"ל,
טארנס קרוטצ'ר ז"ל,
פילנדו קסטיל ז"ל,
סנדרה בלאנד ז"ל,
אוסקר גרנט ז"ל,
אלטון סרארליג ז"ל,
ג'ורג' פלויד ז"ל.

כל אלה נספים שהתחלתי ללמוד עליהם כדי לדעת יותר, כדי להבין יותר, כדי שאוכל להיות מודעת לסביבה ולמה שקורה מסביבי.

זה לא חייב להיות פה במדינה- זה יכול להיות בכל מקום- כולם אנשים , נשמות- כולם בטח היו עולמות שונים, אינדבידואלים מיוחדים שהחיים נלקחו מהם בגלל שאנשים עם מדים חשבו שההחלטה של חיים ומוות לאנשים האלה היא שלהם להחליט.

זה מכעיס אותי ומקומם אותי.

זה גורם לי להתייאש ולהתבייש- אף אחד לא לוקח אחריות על שמכריחים אותו- אף אחד לא ישר עם עצמו אז בטח שלא עם החברה.

אני כ"כ עצובה. אני כל כך מאוכזבת.

אני באמת מצטערת על מה שקורה , אני מעדיפה לקחת על עצמי קצת מהאשמה מאשר שאף אחד לא יקח אחריות- זה פאקינג מתסכל.

אני אומנם אישה מזרחית- אבל בהירת עור- אז אם אי פעם אקלע לאיזה סיטואציה שבה אדם חף מפשע מוטרד על ידי המשטרה, הוא מוזמן להסתתר מאחורי, אולי ככה נוכל למנוע את האכזריות הזאת.
אני אהיה מהמגן, אני אהיה הפאקינג ווטאבר- אם עור לבן זה מה שרשויות צריכות אז הינה, יש לכם את זה- אבל רק תפסיקו כבר עם האלימות, הגזענות..
פאק.. מה זה משנה מה הצבע? תסתכלו עליו- ילדונת שכותבת על מובמנט וכנראה שלעולם תישאר שקוה ומהצד השני על ברק פאקינג אובמה שהיה נשיא ארה"ב ועדין איש מכובד בארה"ב עד היום.

מה זה משנה מה הצבע? זה לא אומר כלום! זה לא משנה.
זה לא אומר שום דבר על אופי של אדם, על הנשמה שלו- זאת לא לגיטמציה כדי ששוטרים יוכלו להתעסק עם הנשקים שלהם.

מספיק כבר.

תנו לאנשים לממש את הזכות הכי בסיסית שלהם- לחיות.
לחיות בלי פחד מלמות כל רגע ע"י שוטר שבכלל אמור להגן עליך ולשמור עליך.

איך אנשים עם צבע עור כהה הפכו לאויב? למה? מי לימד את השוטרים האלה שנאה וגזענות כזאת?

מי גרם להם לחשוב שהם יכולים לעשות מה שירצו עם הכוח שיש להם בידיים?

הקול הצרוד והכאוב של ג'ורג' עדין בהדהד באוזני ומזכיר לי את סלומון טקה ז"ל  ואת אברה מנגיסטו שעדין בשבי בעזה- בדיוק היום 2,099 יום.

אם הם רק היו בהירי עור, עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות.. אז היו מרחמים עליהם, היו קוראים להם "טובי בנינו" ועושים כל מאמץ אפשרי.
אבל לא, אחד נורה, השני עבר את גבול עזה למרות שראו אותו עושה את זה אבל לאף אחד לא היה אכפת..

אלה האחים והאחיות שלנו- בני אדם- חלק מהמין האנושי- כל אחד עולם- למה אנחנו לא מדברים עליהם?

אני באמת לא מבינה ישראלים.. עכשיו נוח לכם לתמוך- אבל כשהאתיופים עשו פה בלאגן קראתם להם בשמות ואמרתם "חוליגנים", "מגיע להם" , "דרמטיים", "שירגעו"..

חלאס עם הצביעות, חלאס עם הגזענות הזאת שאתם מנסים לחפש בתחפושת של יומת שלום עם עלה של זית בפה.

אם אתם גזענים, תיהיו גזענים לפרצופים שלנו.

אני כל כך מצוברחת מהמצב בעולם- לא רק פה.
אני שמחה מצד אחד לראות את כולם בשביל כולם (ברחבי העולם אבל.. לא פה בישראל בכל מקרה.. לנו יש קורונה ואנחנו עשויים מסוכר)

אבל מצד שני אני רואה כל יום כמה סרטונים על הנושא כדי ללמד את עצמי ולהבין את המצב והלב שלי כואב- הנשמה שלי כואבת ואני כבר לא יודעת כמה פעמים פרצתי בבכי היום בגלל הנושא הזה.

אני מתביישת ומצטערת בפני כל האנשים השחורים שמכירים אותי- וכן, אולי לא עשיתי להם דבר, אבל אני עדין מרגישה שזה שאנחנו כחברה כ"כ דו פרצופיים- מעמיד אותם בסכנה וגורם להם בסופו של דבר להיות המטרה.
אני מרגישה שאם אקח על עצמי להגיד סליחה, אולי זה יהיה עדיף מהמצב הנוכחי בו אף אחד לא מתנצל ואף אחד לא לוקח אחריות כי אנחנו כולנו כ"כ מושלמים.

ישראלים יקרים, אם זה היה יהודי לבן מברוקלין- הייתם מגנים? הייתם מדברים? היה לכם כואב?
למה? כי הדת שלכם איך-שהוא יותר חשובה מאחרים?כי אנחנו חשובים אבל לא "גויים"? או אנשים שנראים ממכם שונה? עם תרבות ומנהגים שונים? עם צבע עור שונה???
מה זה? מה?

מה יגרום לכם לפתוח ת'פה הישראלי המלוכלך שלכם לדברים הנכונים ולירות את האש למי שאשכרה מגיע לו?

פאק.. אני פשוט מיואשת.
ואני גם מצטערת, כי אני מרגישה חברת אונים ואין לי עוד מה לעשות חוץ מלהצטער.

האנשים האלה צריכים לעשות מחקר לפני שהם מגיעים למדינות זרות- הם צריכים שיזהירו אותם ממקומות שמלאים בגזענים כי נשקפת לחייהם סכנה..
נשמע מוכר?

אנחנו יכולים להחביא מגן דויד קטן, הם לא יכולים להתגונן.

כמה שזה אבסורד שב2020 אנשים צריכים להסתתר כדי להישאר בחיים....

תסתכלו לאנשים האלה בעיניים, תקראו את הסיפורים שלהם.
אנשים שפעם הייתה בהם נשמה והיום השאירו חור בחזה של האהובים עליהם.
עד עכשיו הלב שלי נקרע מהמחשבה של הילדה הקטנה של ג'ורג' צועקת בהתלהבות "אבא שינה את העולם".
באיזה מחיר?ולמה צריך להיות מחיר בשביל שאנשים יקשיבו?

תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים.
אני מקווה שנדע ימים טובים יותר.
אני מקווה שנעשה שלום בינינו ושאני אזכה לראות את זה קורה לפני שאמות..למרות שעם המצב כרגע זה מרגיש רחוק.

למטה,לפי הסדר בו כתבתי-
הבת של ג'ורג' פלויד על כתפיו של הדוד שלה מתוך הסרטון המפורסם שלה כשהיא צועקת "אבא שינה את העולם" ,
ברנה טיילור,
וג'ורג' פלויד עם מילותיו האחרונות.

תסתכלו להם בעיניים.