בכיתי.

רציתי לצרוח.

הסתובבתי ברחובות.

ארבע.

ארבע אנשים, את כולם איבדתי.

אחד נרצח.

אחד ברח.

אחד גסס למוות.

אחד התאבד.

קשה לומר שזה הגדיל את הרצון שלי לחיות.

תמיד הייתי משונה.

אנשים שונאים אנשים שונים.

היה לי את המשפחה שלי, והחברות.

ואז הכל התנפץ.

הוא נרצח, השני ברח.

מצאתי את עצמי בורחת לארץ אחרת, הכל, רק לא להיזכר.

לא להיזכר, איך גופה נקרע לחתיכות, איך היא הייתה שלמה עם המצב, מודעת לזה שזה לא קורה בכוונה.

הוא ברח, מבועת ממה שקרה, משאיר אותי לשרוד, באחת המדינות הכי מסוכנות בעולם, בעיקר לאנשים כמוני.

טסתי לארצות הברית, התחלה חדש, עשור חדש.

די מוזר לילדה בת עשר לעבור ממקום קטן, וארצות הברית הענקיות.

ישר שניהם מצאו אותי, שמרו עלי.

הפכו למשפחה.

הוא גסס למוות,

היא התאבדה, כי הייתה תלויה בו.

לפני שהתאבדה, היא הייתה שיכורה, בדיכאון, שיננה באוזני מאות פעמים.

"העולם הזה מרושע, עדיף לעבור להמשך כמה שיותר מהר"

אחרי זה, מצאתי את עצמי מסתובבת ברחובות, מקללת אנשים שמנסים לנחם אותי.

צרחתי.

כבר 4 שנים, ₪&+@₪ ארבע שנים!!

הצלחתי לברוח מלהשבר אחרי הרצח.

אבל עכשיו, רק לברוח לא יספיק.

הפכתי לפושעת.

ילדה בת 14, בבגדים שחורים, עם נגיעות אדומות, עם מסכה.

העולם מכיר אותי בשתי צורות, הזמרת ושחקנית המפורסמת, והפושעת הקטנה והמפחידה, עם האובססיה לדרמה.

זאת הדרך היחידה שלי לשרוד.

כי אם לא, אני התרסק, אאבד את האני האמיתי שלי.

השאלה, מי אני?

אני כבר לא הגאונה הרצינית, שבוגרת נורא לגילה.

אני כבר לא הילדה הקופצנית, הדי שטותית, שנהנת להבריז משיעורים, ואז להפתיע את המורה בכך שהיא מדקלמת את החומר.

אני כבר לא הילדה השקטה, שמעדיפה לשמור על פרופיל נמוך, אבל על הבמה היא זוהרת.

אני משהי חדשה.

מצד אחד, שומרת על חזות נחמדה, הזמרת והשחקנית המפורסמת והאהובה, שתמיד מצליחה לאלתר ולהעזור לכולם, עוזרת לילדים יתומים, לא שהממשלה יודעת, כי מסתבר שילדות בנות 14 לא יכולות לאמץ.

ומצד שני, הגאונה הקטנה, המפחידה, המזלזלת, שגורמת לרוצחים מבוגרים להרגיש לא בנוח, לא נחמדה לאף אחד, אפילו לא לבוס, יש לו בעיה? שיעיף אותי, אני לא צריכה את הכסף שאני מקבלת ממנו, להפך, אני תורמת אותו, אבל אני צריכה לעשות את הפשעים האלה, בשביל להחזק את ליבי, לגרום לו לקפוא.

כי רק אז, כשהוא יהפוך לקרח, אני יצליח לשרוד בלי הפשעים, בלי ללכלך את הנפש.

"נו באמת" אני יכולה לשמוע את תגובתכם.

"למה שתעשי את זה? למה שתיהיה פושעת מבוקשת?"

כי זה הסוף הטוב היחיד שנשאר לי.

______
וואו, 377, עבר, האמת, הקטע הזה מבוסס על סיפור שכתבתי, אני לא בטוחה אם אני יפרסמם אותו בסופו של דבר, אבל נראה...