יבלות חזיר
ביתן פוסידון.נ.מ.פרסי
דחסתי את זוג המכנסיים האחרון לתרמיל כשאבא שלי התגשם מאחורי.
מרוב בהלה מעדתי וייצבתי את עצמי עם היד על הקיר."היי אבא" אמרתי בקול משועמם.
פוסידון גיחך.
"פרסאוס"הרצינו פניו,ומיד תיקן"פרסי,בני היקר..." "מממ?"שאלתי,מעמיס את התרמיל על הכתף. "ברור לך שאני יודע על המסע שאתה עומד לצאת אליו עכשיו...ואני דואג קצת" "אבא!"נפגעתי. "ניצחתי ענקים,מפלצות,טיטאנים,אלים,חצויים,ו...הרבה דברים!למה אתה..." אבל אבא שלי היסה אותי."פרסי"אמר ברוך "אני מודע לכך.אבל כל אלו היו בעולם שלנו...תחום הידיעה שלנו...כאן אתה צועד אל הלא נודע!" כשפתחתי את פי לענות הוא היסה אותי ואמר "נכון.כל חייך צעדת אל הלא נודע. אבל אני ידעתי עם מה הבן שלי מתמודד!כאן....לא!תבין אותי פרסי" הוא קצת התחנן.ואני התרציתי והנהנתי.
אחרי הכל הוא רוצה רק בטובתי...האל הכי גבר!!!!ציינתי לעצמי!
"פרסי-"אמר אבא והושיט לי קופסת קרטון די גדולה. "הסוואה-בגדים לך לאנבת' וגרובר-כמו שלובשים שם.שרביטים שינתבו את הקסם שלנו כדי שיחשבו שאתם כמוהם.אל תדאג.זו הסוואה מושלמת.רק אל תשלוט במים.ו-שגרובר לא יחשוף את היותו סאטיר.זה לא מצוי שם...להתראות,בני המועדף"
והוא התפוגג לרסס של מי ים מלוחים.
נאנחתי וכיתפתי את התרמיל,היטבתי את הקרטון מתחת לזרועי וצעדתי לביתן הראשי.
#############################
נ.מ אנבת'
חיכינו למוח אצה על יד שולחן הפינג פונג.גרובר לעס פחית מלחץ וכירון שיחק בעט שבידו(עוד אנקלוסמוס?)
ואז מוח אצה נכנס לחדר עם תרמיל וקופסת קרטון מתחת לזרועו.
"מוח אצה!" "חוכמולוגית" התנשקנו נשיקה מהירה,וגרובר שאל "פרסי,מההההה זה הקרטון הזה?" ואני הנהנתי כי מה זה באמת?"מתנה מפוסידון" השיב בקצרה.
"יאללה יצאנוווווו"קראתי מרוגשת.
#############################
קינגס קרוס.נ.מ.כללית.
הם עמדו שם,שלושה חצויים לבושים בגלימות.הם הביטו על השלט שמורה על כך שזהו רציף 9 ושלושה רבעים.ו...לא התפלאו יותר מדי.טיפון צועד בניו יורק זה הרבה הרבה יותר מוזר...
"הנה הרכבת!" קרא גרובר,"אבל היא חוזרת...מה נעשה?"
"זה קל"אמרה אנבת',"אנחנו תלמידים,הם חייבים לקחת אותנו לביה"ס..."
"הנה אתם"צעק הנהג בכעס,"למה איחרתם??עוד פעם את הדרך הזאת??"
הוא גידף בשקט ופתח את דלת הרכבת.
#############################
לאחר זמן מה.הוגוורטס.
"ברוכים הבאים להוגוורטס!"קידם את פניהם אדם זקן עם פנים טובות."שמי הוא
אלבוס פרסיוול וולפריק בריאן דמבלדור.אני הוא מנהל בית הספר.תיאמתי עם כירון הכל...אני היחידי שיודע על הזהויות האמיתיות שלכם...ו-"
"רגע רגע רגע!"קטע אותו פרסי. "מה השם של בית הספר,שוב?" "הוגוורטס,למה?"
"חחחחחחחחחחחחחח"פרסי התגלגל מצחוק"יבלות חזייררר!!".אנבת' גילגלה עיניים וגרובר גילגל את לשונו בעצבנות"רגע!" אמר..."אני בעד שלום חיות!"
דמבלדור חייך."זו לא הכוונה של השם" הרגיע את גרובר.
"בקיצור!"קרא כנער"אחריי!"
* * *
לאחר סיור קצר והסבר ארוך על הוגוורטס
דמבלדור הוביל אותם לתמונה של אישה שמנה."קוקיות מזמרות" אמר לתמונה וזו השיבה"גם לך!!!"ציחקקה ונעה על ציריה.מאחוריה התגלה חדר מועדון.
"אנבת'" אמר דמבלדור שנייה לפני שהורה להם להיכנס."את זוכרת...הארי פוטר,רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר...את תהיי בחדר של הרמיוני והבנים עם הארי רון ונוויל...
בהצלחה!" איחל וסגר מאחוריהם את התמונה.
בתוך חדר המועדון
"שלום!" קרא פרסי ונופף באידיוטיות לכולם.
אף אחד לא התייחס יותר מדי...
"מוח אצה"אמרה אנבת',בוא נלך לישון...מחר נתחיל לעבוד."
"אוקיי חוכמולוגית שלי" הוא ענה ונישק אותה.
ואז הם עלו לחדריהם.מוכנים ליום עמוס קצת...הרבה?
אזזזזז זה היה הפררקקקקמקווה שנהניתם....אשמח לתגובה כוכב ועוקב....אדיוס אמיגוס!
צ'אווווו
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top