האזעקה מופעלת. האור נדלק.

ברחבי השטח יש אזעקות חזקות, שמסמנות מקרה חירום. אתם רואים שומרים רצים, ולפתע רואים שומרת, טניה, שרצה אליכם. היא זורקת לכם אקדחים ואפודי מגן. "זהו מקרה חירום , אנחנו חייבים את כל השומרים שלנו." היא אומרת. "אתם חושבים שתוכלו לעמוד בזה?" היא שואלת ואתם מהנהנים ולובשים את אפודי המגן, ולוקחים את האקדחים.

היא אוספת קבוצה שמכילה בעצם את כולכם, ומובילה אתכם לדלת לבנה, שעליה משגיחים 4 שומרים. "אנחנו עומדים להיכנס לשטח פברואר, מובן?" היא אומרת לכם ואז מזהירה. "אל תעשו שטויות."

אתם עוברים דרך הדלת ומגיעים למסדרון לבן לחלוטין שמסנוור אתכם תחילה, אך בסופו של דבר העיניים שלכם מתרגלות לצבע הלבן. טניה מובילה אתכם בכמה מסדרונות ובסופו של דבר אתם מגיעים לחדר גדול, שנראה כמו הקפיטריה של שטח אוגוסט, רק בלבן ועם הרבה פתחים למסדרונות שונים. בתוך החדר יש כמה אנשים בבגדים תכולים שיושבים על כיסאות ומדברים עם שומר כלשהו. בתוך החדר יש גם כעשרים שומרים שאחד מהם הוא מייקל, שמתקרב אליכם ברגע שהוא שם לב אליכם.

"אמרתי לך להביא שומרים, לא אותם." מייקל צועק על טניה.

"שאר השומרים אמורים להגיע בקרוב, בינתיים הם התגבורת שלנו." טניה אומרת למייקל, ולא מראה שום פחד בפניו.

"תגבורת? אלא ילדים, אנחנו לא יכולים לסכן אותם!" מייקל צועק עליה.

"הם יודעים להשתמש בנשק, הם מספיק שומרים בשבילי." טניה אומרת. "אנחנו חייבים כל עזרה."

מייקל כועס, ודואג. אפשר לראות זאת על פניו. "זאת הפעם האחרונה שאני נותן לזה לקרות." הוא אומר לטניה וחוזר להשגיח על אחד הפתחים. "תשמרו, ושלא תעזו לעזוב את המקום הזה." הוא אומר לכם ממקומו.

אוקי, עכשיו אתם שומרים, לעת עתה, אתם צריכים לשמור. אתם יכולים לתכנן איך לשמור. לדבר עם האחרים, במידה והם פוחדים. או לדבר עם מייקל וטניה.

בהצלחה. ואל תצאו מהקפיטריה.