נקודת מבט-לוסי

בסופו של דבר, החבורה הצליחה להגיע למקום מרכזי, שבו היו חלק מחברי הגילדה. כולם היו מבולבלים מעט.
"איפה כולם?" לוסי שאלה את ארזה שהייתה שם.
"אני לא יודעת..אני חושבת שהתפצלנו." ארזה ענתה.
האפי התקרב לנאטסו, שהיה מרוחק מהשאר. 
  "זה עכשיו או לעולם לא." הוא לחש.
נאטסו הנהן. הוא ידע שעליו לספר לחברי הגילדה שנכחו, לגלות את האמת.
"אני יכול לקבל את תשומת הלב של כולכם רגע?" הוא שאל בקול חזק וברור.
חברי הגילדה השתתקו והביטו בו.
"אתם זוכרים שאיבדתי את ההכרה אחרי שנלחמתי בזרף?" נאטסו שאל.
"כן, מה לגבי זה?" לוסי החזירה שאלה.
"אני די בטוח שזה לא היה צירוף מקרים. יש לי הרגשה שזה קשור למה שהוא סיפר לי." נאטסו נשם עמוקות.
"מה זאת אומרת?" גריי שאל.
"מסתבר שאני אחיו הקטן של זרף-" נאטסו התחיל לומר, אבל הוא נקטע על ידי ארזה.
"אתה אח של זרף?!" היא כמעט צעקה.
נאטסו נאנח. "לצערי כן. השם משפחה שלו הוא דראגניל, ובמקרה זה גם השם משפחה שלי. בכל מקרה, זאת לא הייתה הנקודה. זרף גילה לי עוד משהו, ואני מפחד שזה יסבך אתכם עוד יותר." הוא אמר.
"אל תפחד, פשוט תגיד להם." האפי ניסה לעודד את נאטסו.
"אנחנו כבר נמצאים במצב מסובך, אני לא חושב שמה שתגיד יכול לסבך יותר." גריי אמר.
"נכון אנ"ד? השד הכי חזק שזרף יצר?" נאטסו נשם עמוק לפני שהמשיך.
"אותו שד שאיגניל לא הצליח להרוג." לוסי מלמלה.
"בדיוק. השד הזה...הוא בעצם אני..." נאטסו השפיל את מבטו.
"חכה רגע! אני צריך להבין. אנ"ד זה אתה?! אבל-" גריי אמר בבהלה.
"הבטחת לאבא שלך להרוג אותי." נאטסו חייך במרירות.
"ואתה מאמין לזרף?" ארזה שאלה.
"בהתחלה לא האמנתי, או שלא רציתי להאמין. אבל אז, הוא פגע בי  ברגע שחורר את הספר של אנ"ד. אז אין לי ברירה חוץ מלקבל את העובדה שאני שד." נאטסו השפיל את מבטו.
"אז מה אתה מתכוון לעשות?" לוסי שאלה בחשש. היא לא רצתה להאמין שנאטסו הוא באמת שד שזרף יצר.
"אני הולך להילחם בזרף ולהרוג אותו." נאטסו הרים את ראשו. הוא אמר זאת בהחלטיות.
"נאטסו! שכחת את הפרט הכי חשוב!" האפי זעק.
"הפרט הכי חשוב?" ארזה שאלה.
"...אם אהרוג את זרף, אני אמות ביחד איתו." נאטסו אמר.
"זה לא יכול להיות..חייבת להיות דרך אחרת!" קולה של לוסי רעד.
"תראי. זרף הוא המנהיג של הספריגאנים. אם הוא ימות, לא תהיה להם ברירה חוץ מלנטוש את הקרב." נאטסו אמר.
"הם לא ינטשו את הקרב אם המנהיג שלהם ימות! הם לא חלשים ואתה יודע את זה! המוות של זרף רק יגרום להם להתנקם בנו!" לוסי כמעט בכתה. היא לא רצתה לאבד את נאטסו, לא ככה.
אף אחד לא דיבר. המחשבה שיש בגילדה שד של זרף הפחיד את כולם.
"גריי. אני צריך שתבטיח לי משהו." נאטסו אמר פתאום.
גריי הביט בחברו. "להבטיח מה?" הוא שאל.
"אם משהו מסתבך ואני מתחיל לתקוף אתכם ללא סיבה, אז תהרוג אותי." נאטסו אמר בתקיפות.
"להרוג אותך?!" גריי שאל בזעזוע. הוא לא ידע אם יוכל לקיים את ההבטחה לאביו ולהרוג את אנ"ד. אחרי הכל, נאטסו היה כמו משפחה.
"גריי, אתה סומך עליי נכון? אז אני צריך שתבטיח לי את זה..." נאטסו אמר. הוא ניסה לא לבכות.
"אל תעשה את זה גריי..." לוסי לחשה.
"בבקשה תבטיח לי..." נאטסו מלמל. קולו רעד מעט.
גריי נאנח. "אני מבטיח. אבל תנסה לא למות בבקשה."