אגיד מראש, הפרק הזה הוא סוג של תרמית.

אוקיי, אז אני פה כדי לחפור. היום, לפי השעון הקוקיאני, יש יום הולדת לקים טאהיונג, אז הנה פאנארט.

נכון, הוא לא יראה את זה, אבל זה עושה לי טוב מבפנים. ניסיתי לשחק קצת עם השכבות של האפקטים ויצא לי סביר.
היום הבנתי למה הליינארט שלי יצא חרא בחלק מהציורים האחרונים שלי. זה היה הפאקינג קורקשיין שהיה על אפס שגורם לקווים להיות רועדים כאלה.

נמשיך? כן.
אז רציתי להראות לכם קצת ציורים (וסקיצות ממהלך השבוע כי למה לא? אני כבר פה אז עדיף לי לחפור עד הסוף.

אז תכירו את ילד עז (שיש לו קרני תיש בטעות). הוא הילד הכי פלאפי ביקום ואני ממש מאוהבת בו. כשרק עיצבתי אותו לראשונה, אני התפמגרלתי ממנו במשך יומיים. הוא ילד בונבון, מתוק, נסיך של אמא.

הנה גם רות הקטנה

וזני הקטנה אבל עם תלבושת של מלאך המוות

אני אשמח לפתח את הציור הזה ולצבוע אותו בצורה חמודה. הסתכלתי על ליצנים מימי הביניים ואני כזה "פאק, הלבוש שלהם יהיה כל כך מתאים לה!" אני ממש רוצה להלביש אותה כליצן של ימי הביניים אבל בשביל זה אני אצטרך לתכנן את ציר הזמן של העלילה כי הוא נראה כמו המוות.

עיצבתי את הכריכה לתחרות של Angie_Writing ואני ממש רוצה להעלות אותה אבל אני רוצה לשמור אותה כהפתעה. אני חפרתי להילה ולטמש על הכריכה וזה היה נחמד כי ממש בא לי לשתף אנשים בזה.

והנה אני מבחינת כתיבה:

זאת אחת מהפעמים הבודדות שאני הצלחתי לצייר צ'יבי.
לא התקדמתי הרבה מבחינת כתיבה כי אני בעומס בגלל המבחנים. טוב, אני צריכה ללמוד למגן בתנך מחר.