פרק 9: מדעטק (הפרק של יום שני)

הייזל התעוררה ב6:30 כצליל בטעות הפילה את הספר הסגול, שהיה הרבה יותר כבד ממש הוא היה נראה.

"סליחה" צליל אמרה במהירות, הייזל חייכה "אולי ככה אני אתרגל להתעורר מוקדם, ואצליח גם להצטרף למועדון החמש בבוקר" היא אמרה בחיוך רחב.

"אפשר לעשות לך צמה בשיער?" הייזל שאלה בחיוך רחב, צליל רטנה אבל התיישבה בשקט על מיטתה.

 הייזל התיישבה על המיטה גם והתחילה לקלוע צמה.

בסופו של דבר היא הוציאה לה כמה שיערות מעט מתולתלות מקדימה "ממש יפה לך!" קראה בחיוך הייזל, "תודה" צליל אמרה בחביבות.

אני שוקלת את זה שהייזל חולה בחביבות יתר, והיא מדביקה את צליל, מישהו יודע מה התרופה?.

הן דיברו שעות ביחד.

למען האמת, צליל התעניינה הרבה בשאול, ממה מזג האוויר שם ועד אם יש תחושה של זמן.

באיזשהו שלב אנבת' דפקה על הדלת והופתעה לגלות שהן כבר ערות.

"אנחנו קבענו כמו סתומים תור ל7:00, אנחנו נצטרך לצאת מוקדם" אנבת' הודיעה להם והן מיהרו לסיים להיתארגן.

עד שסיימו להתארגן הייזל כבר התחילה לקרא לצליל צ'יל וצליל, כאילו בתור עונש קראה להייזל זָלְזָלְ.

זלזל זה סוג של צמח....

הייזל לא יודעת עברית אז היא לא באמת מבינה מה זה אומר...

הם יצאו ודיברו כשהן צוחקות.

ליאו בהה בהן "הייזל!" הוא קרא לה באימה "אני חושב שהחליפו את צליל ברובוט נחמד!."

צליל גילגלה עיניים והייזל רק חייכה במעט מבוכה.

"קדימה, יוצאים?" שאלה קצרת רוח צליל.

השאר הגיעו בריצה צולעת מהחדרים.

"קדימה, ואל תביאו אוכל, אסור לאכול שם, ואם אתם כן, תשאירו אותם בתיקים." צליל הזהירה אותם.

--------

אחרי הליכה של חצי שעה, הם הגיעו.

הם נכנסו בשער, והתחילו להסתובב.

"לאיפה אנחנו בדיוק צריכים להגיע פה?" שאלה אנבת' וצליל ענתה לה במשיכת כתפיים.

"היי!" קרא גייסון, והם הסתובבו אליו "למה שיהיה פה שלט בלטינית?" הוא שאל, וצליל חייכה "כנראה מצאת את הרמז שלנו."

"מה כתוב פה?" היא שאלה בקוצר רוח.

גייסון כיווץ את עיניו, הוא שכח את המשקפיים בתיק.

"המקום הנמוך בעולם, כולם משחקים שם, בזמן שהם מתלכלכים מהמלח" הקריא גייסון.

צליל נתנה לעצמה מכה בראש "הולכים לים המלח " היא רטנה.

-------

אחרי נסיעה ארוכה, שבה גם הספיקו להפתיע אותם כמה מפלצות....

הם הגיעו.

"אוף" רטנה צליל "הדבר האחרון שבא לי עכשיו זה לגרום לעור שלי לצרוב מרוב מלח."

"תתעודדי, צ'לי, לפחות זה בריא" אמרה בחיוך רחב הייזל.

צליל רק נאנחה, מתעסקת עם הצמה שלה.

"יאללה, בואו!" קראה בהתלהבות פייפר.

החבורה נכנסה למים, בניגוד להזהרותיה של צליל וצרחו כשניכנס להם מלח לעיניים.

בסופו של דבר הם חזרו לחוף והתיישבו ליד צליל.

"אנחנו צריכים לשחק" אמרה בשקט אנבת'.

צליל הרימה גבה "אולי גם נשיר עוגה עוגה? (היא מדברת באנגלית אז זה נשמע קייק קייק)" אנבת' הסתכלה עליה בגבות מכווצות "מה זה קייק קייק?" צליל נאנחה, "זה שיר ילדים, בעברית אומרים את זה עוגה עוגה."

אנבת' הינהנה בבילבול "אני התכוונתי שבפתק כתוב שכולם משחקים, אז אולי הכוונה שצריך לשחק?"

שקט.

"אמת או חובה!" צרחה פייפר.

צליל נאנחה "תהנו בלעדי" היא זרקה, אנבת' הרימה גבה "למה?" צליל תקעה בה מבט "תמיד במשחק הזה מגיעים לשאלות אישיות, ובסדר לי עם כמות המידע שאתם יודעים עלי." היא אמרה בכעס.

"יודעת מה? אז בשאלות לא חובה לענות ובחובה אסור להגיד שצריך להגיד את האמת" קבעה אנבת'.

צליל הצטרפה באנחת עצבנות.

(ככה הם ישבו, אם זה מעניין מישהו)

אנבת' הוציאה מהתיק בקבוק פלסטיק, וגמרה אותו בשניה, לאחר מכן, היא הניחה אותו באמצע וסובבה.

שקטטטטטטט.

בום, אנבת' וניקו.

"אמת או חובה?" שאל ניקו בשקט.

אנבת' חשבה "חובה" היא ענתה בביטחון.

הייזל לחשה לו משהו והוא הינהן "חובה עלייך להרטיב את העיניים שלך במים" הוא אמר בדרך אגב.

אנבת' פערה את עינייה צליל גיחכה "זה הכי טוב שלך? בשניה שבה היא תרטיב את העיניים פרסי יכול ישר להמשוך אותם, או איך שלא תקרא לזה" אנבת' צחקה והוציאה לשון לניקו.

היא קמה והתקדמה למים.

אחרי שניה היא הרטיבה את העיניים ולפני שהספיקה לצעוק ששורף לה פרסי משך אותם ושפך לים.

אנבת' התיישבה וסובבה את הבקבוק.

ריינה וגייסון.

"אמת או חובה?" שאלה ריינה במבט מחושב.

גייסון חשב שניה וענה לבסוף "אמת."

חיוך רחב עלה על פניה.

"זה נכון שבפעם הראשונה שלך שיצאת לדייט עם מישהי בטעות מרוב מבוכה גרמת לגלידריה להישרף? עפו שמועות על זה בליגיון אבל אף אחד לא היה בטוח אם זה נכון."

גייסון מיצמץ פעמיים "כן" הוא הודה במבוכה.

כולם פרצו בצחוק מתגלגל.

גייסון סיבב את הבקבוק.

פייפר והייזל.

"אמת או חובה?" שאלה הייזל.

פייפר שתקה "חובה" היא ענתה לבסוף.

"ספרי פדיחה" אמרה הייזל לאחר חשיבה ארוכה.

פייפר חייכה חיוך ענק "פעם במחנה של השבט, (כאילו, של האינדיאנים, אם זה לא היה ברור) ניסיתי ללמוד איך לירות ברובה נשיפה ובטעות פגעתי בישבן של ראש השבט."

הלסת של הייזל צנחה לריצפה, בזמן שהשאר צחקו.

פייפר סובבה את הבקבוק.

ליאו וצליל.

"אמת או חובה?" שאל ליאו.

"אמת" היא ענתה בשקט.

"דיברת פעם עם בת ההיפנוס הזאת? או הכרת אותה?" שאל ליאו, מצליח גם להישמע סתם סקרן, וגם לבדא את חשדותיו.

צליל הנידה בראשה "יכול להיות שהכרתי אותה אבל לא ידעתי שזאת היא, אבל לא נראה לי" היא אמרה בכנות.

היא סובבה את הבקבוק.

צליל וויל.

"אמת או חובה?" צליל שאלה.

"חובה" אמר ברוגע וויל.

ניקו נראה לגמרי ערני לגמרי.

"חובה עלייך לעזוב את ניקו לשבוע עם כל הקטע שיאוכל עוד, הוא מתלונן על זה בלי סוף, והוא מקיא כבר מרוב אוכל" אמרה בפשטות צליל.

ניקו קם ונתן לה חיבוק מוחץ "מעכשיו אני מוכן לתת לך כל דבר, גם עם זה אומר לוותר על משהו שחשוב לי" הוא הודיע בהתרגשות, בזמן שוויל גילגל עיניים.

צליל חייכה במבוכה.

ניקו חזר להתיישב.

ויל סובב את הבקבוק.

פרנק ופרסי.

"אמת או חובה?" שאל פרנק.

"חובה" אמר בביטחון פרסי.

פרנק חייך "חובה עלייך לנשק מישהי שהיא לא אנבת', ולא הייזל" הוא הוסיף במהירות.

פרסי עביר את מבטו על הבנות.

ריינה הביטה בו במבט מזהיר.

צליל הסתכלה עליו במבט מסוכן.

ופייפר הסתכלה עליו בשיעמום.

הוא העדיף את האפשרות השלישית.

הוא נתן לה נשיקה קצרה על הלחי, נזהר לא לעצבן את אנבת'.

הוא סובב את הבקבוק.

צליל וליאו, עוד פעם.

"אמת או חובה?" שאל ליאו, מרוצה שיש לו אפשרות לוודא עוד שאלות שלו.

"אמת" היא ענתה בשיעמום.

"במה אימא שלך עבדה?" הוא שאל בסקרנות.

היא נראתה מופתעת "אמא שלי הייתה מהנדסת מכונות, אבל בנוסף לזה היא תמיד התעקשה לעסור בבניה." היא אמרה בשקט.

ליאו נראה המום "חשבתי שאת ארס יעניינו לוחמים, לא?" צליל גיחכה "תתפלא, אבל לא אמרתי שום דבר על זה שהיא לוחמת, או שהיא לא חיילת" היא אמרה בבוז.

"אז...  היא כן?" פרסי שאל באי הבנה.

צליל הביטה בו בשעמום "אני לא חושבת שאני חייבת לענות לך" היא אמרה במעט כעס.

"עכשיו, איפה הפתק המעצבן הזה?" היא אמרה בכעס.

הם התחילו לחפש אותו על החול, בתוך המים, ובכל מקום אפשרי.

הוא לא נמצא.
---------

היי♥️♥️

המטרה: 130 כוכבים/ הצבעות.

ביי♥️♥️