פרק 5: צרפתית שפה קשה

הם התיישבו על אחד המדרגות.

"אי אפשר לקרא את זה" הכריז ליאו בפנים מקווצות.

צליל חטפה ממנו את זה "זה בגלל שאתה לא מכיר את השפה" היא גילגלה עיניים.

"באיזה שפה זה?" שאל פרסי בסקרנות.

"צרפתית" אמרה צליל בפשוטות "אומרים את זה Paris, ville lumière, résidence de' Napoléon', או ככה שאתם תבינו, 'פריז, עיר האורות, מקום מגוריו של נפוליאון.' "

"מאיפה את יודעת צרפתית?" שאלה פייפר בסקרנות, "הייתי בצרפת פעם" צליל ענתה לה בשקט "אז למדתי."

"תגידי, השם שלך, מה הוא אומר? כבר הרבה זמן שזה מעצבן אותי" הפריע באמצע פרסי.

צליל הסתכלה עליו באי אמון "רק היום בבוקר שמעת אותו, ממש הרבה זמן, והוא אומר soundvoice."

"מגניב, לפרסי אין משמעות" פרסי אמר בחיוך, צליל גיכחה "כן, לפרסי אין משמעות, פרסי הוא מעל חוקי הטבע, אין לו משמעות."

"לא לזה התכוונתי" הוא אמר במבוכה, "אני יודעת" היא אמרה בגילגול עיניים.

"איך קוראים לשפה בה מדברים בישראל?" שאלה אנבת', "עברית" התשובה הגיעה מהר.

"איך קוראים לעיר בה גרת?" שאלה פייפר.

"חיפה" צליל ענתה בשקט "גרתי ממש קרוב לים" היא חייכה "הים התיכון היה הבית השני שלי."

"יש למקום הזה שם מעצבן" ליאו אמר, מעקם את אפו.

צליל חייכה חיוך קלוש.

"מה שונה שם מפה?" שאלה בסקרנות הייזל.

צליל משכה בכתפיה.

"יש שם הרבה יהודים" היא אמרה לאחר מחשבה.

"או, באמת?" אמרה הייזל בחיוך רחב "הכרתי פעם מישהי יהודיה דתייה, אבל זה היה לפני שמתתי..."

צליל חייכה לעברה.

"את מתכוונת לאותם יהודים שניצחו את היוונים? אותם יהודים שכמעט ניצחו את הרומאים עם בר כוכבא?!" אמר פרסי באי אמון.

צליל הנהנה "הם אומנם לא כל כך גאים במלחמה ברומאים, כי קרו שם מלא דברים נגד האמונה שלהם, אבל כן, ובניגוד לרומאים, או היוונים, האמונה שלהם נשמרה עד היום, והיא הייתה גם לפני היוונים והרומאים."

"אני זוכרת כל מני סיפורים שאומרים שקראו להם, את חושבת שזה אמיתי?" שאלה אנבת' בסקרנות.

ציליל הינהנה עוד פעם "אם הם הצליחו לשורד עד עכשיו, מי אמר שאין באמת מישהו שם בשמיים שבאמת כל יכול?."

"אז למה את עם היוונים?" שאל גייסון בעיניין.

"אלף כל, אין עכשיו יוונים נגד יהודים, וחוץ מזה, זה שאני אומרת שאני חושבת שהם צודקים באמונה שלהם, לא אומרת שאני מרגישה שאני מסוגלת לקיים את המצוות" היא אמרה ברוגע "כל הקטע שלהם הוא בעיקר להיות אנשים טובים, המצוות גם חשובות אבל זה כבר יותר קשה לי, לא גדלתי לזה..."

"בכל מקרה, אנחנו צריכים להגיע לצרפת, פריז" החזיר אותם ניקו לנושא.

"מה עם מטוס? זה יהיה הכי מהר" אמרה בשקט צליל, מתכוננת לצרחות של פרסי.

3...
2...
1....

"לאאאאאאאאא!!! אסור לטוס!!! אסור באיסור חמור!!!! אסור באיסור מוחלט!!!! אני מוכן לקפוץ לטטרוס עוד פעם!!! לא! זאוס יהרוג אותי!!!!! לא!!! אין מצב!!!" צרח פרסי.

אפשר לחשוב שהוא ראה ג'וק....

"תרגע.. אתה לא תעלה אם לא תרצה..." אמרה אנבת' בשקט, שאמור לנסות להרגיע אותו.

"לאאאא" הוא המשיך לצרוח "היא תכריח אותי, אסור! תגידי לה, אנבת'!."

"גם אני מפחדת לטוס." אמרה צליל ללא בושה "פשוט בניגוד אלייך אני מבינה שהדבר האחרון שזאוס יעשה לזה להפיל אותנו, בזמן שאנחנו עושים משימה בשבילו."

"אלים הם יצורים בלתי צפויים" זרק לעברה פרסי, והיא הינהנה "אבל בוא אני יסביר לך משהו."

"האלים יצורים בלתי צפויים כי הם נורא אנוכים, לא כולם, אבל כן, אם הם יחליטו שלמען טובתם האישית צריך להרוס את העולם, הם יעשו את זה בלי לחשוב פעמיים. אם זאוס ביקש ממך להישתתף במסע חיפושים שלו, זה אומר שזה לטובתו האישית, אז למה שהוא יהרוס את מה שאמור להטיב לו?."

פרסי שתק, הוא עדיין היה חיוור, אבל הוא הינהן.

"פייפר, אנחנו צריכים שתשכנעי מישהו להטיס אותנו לפריז, את חושבת שתוכלי?" שאלה צליל, פייפר חייכה והינהנה.

"עכשיו רק נותר למצוא טייס, ומטוס"

------

בסופו של דבר הם הלכו לשדה התעופה של לוס אנגל'ס.

שם פייפר שיכנעה טייס להטיס אותם, אחרי שבדקו שהוא לא טס קודם, כי למי שלא יודע, בדיוק כמו שנהגי אוטובוסים לא יכולים לנסוע מעל ל9 שעות (נראה לי תשע, לא בטוחה) ברצף, גם לטייסים אסורי יותר מידי זמן ברצף, כדי שלא ירדמו בזמן הטיסה.

הם ישבו במושבים בטיסה.

הפעם ליאו ישב לבד, כי ריינה רצתה לשאול את צליל שאלות בנוגע לישראל.

הן דיברו בשקט.

ליאו ישב ובהה בחלל.

צצו לו מלא שאלות, הוא החליט לסדר אותן.

- איך זה שצליל בת ארס, אבל היא זמרת רקדנית ושחקנית? זה לא נוגד אותם?

אבל הוא ביטל את השאלה הזאת, כי יש תמיד פורצי דרך, זה לא אומר כלום.

- איך זה שצליל גרה בישראל, אבל אבא שלה אל? הוא בא לים התיכון?

הוא ביטל גם את השאלה הזאת, כי לאלים הסביבה הזאת לא מסוכנת.

-צליל בכלל לא הראתה להם שהיא נלחמת, אולי היא לא לוחמת טוב?

טוב, זאת יותר השערה, הוא השאיר אותה, למרות שהוא היה ספק שאפשרי להיות בן ארס ולא להיות חזק.

- איך יכול להיות שאין לה קרובי משפחה? הרי אמור להיות משפחה לאמא שלה, לא?

אבל הוא מחק את השאלה, יכול להיות שאמא שלה בת יחידה וההורים שלה מתו, כמו שקרה לו.

-במה אמא שלה עבדה?

למען האמת הוא רצה לשאול את זה גם את פרנק, אמא שלו אהבה לבנות דברים, וזה משך את הפייסטוס את צומת הלב של הפייסטוס, אז ההורים של בני ארס הם חיילים? מפקדים? אוהבי המשחק "מלחמה?".

-זה היה קשה להשיג את הקריריה שלה?

הוא ביטל את השאלה, היא הייתה די מיותרת, ברור שזה קשה.

-למה היא כל כך מופנמת?

הוא ביטל את השאלה, זה אופי, זה כמו לשאול למה הוא ליאו.

- מתי היא גילתה על זה שהיא חצויה?

הוא ביטל גם את השאלה הזאת, הרי זה היה כשהיא הגיעה למחנה.

- יש לה דיסקלציה?

הוא ראה אותה קוראת בצרפתית בקלות.

-איך היא הגיעה לארצות הברית?

ואז הוא נזכר שהיא אמרה שהיא טסה.

יכול להיות שהיא התכוונה פשוט שהיא הגיעה לארצות הברית, לא בהכרח טסה...

- הייתה לה מחשבה מהירה ודי חכמה, אולי היא לקחה איזה סמים שגורמים למוח לחשוב מהר ויצירתי?

הוא פסל גם את זה, כי אם היו כאלה הוא כבר היה משתמש בהם ממזמן...

- יש לה פחד במה? היא סיפרה שהיא זמרת אבל לא שמעו אותה שרה...

הוא פסל גם את זה, לא הייתה לה הזדמנות לשיר כל כך....

- מה אם היא בעצם עוזר של הבת היפנוס? ואז בעצם הכל זאת הצגה...

הוא לא פסל את האפשרות, אבל היה לו ברור שהסיכוי שזה יקרה הוא אותם סיכוים שקליפסו תחזור אליו.

שלא תבינו לא נכון, היא לא שנאה, או לא אהבה אותו, פשוט, כששני אנשים מבודדים מהעולם הם מתנהגים קצת שונה, היא לא הייתה היחידה שההייתה בהלם, מחוץ לאוגיגיה, פתאם היא לא הרגישה צורך להיות מי יודע מה נחמדה, ליאו הרגיש צביטה בלב, אולי ככה זה עם הנסיכות האגדות, אחרי שהצילו אותן הן לא ניסו להיות נחמדות לנסיכים.

הוא ניער את ראשו, וחזר לשאלות, ופתאם הוא  קלט, הוא כאילו התעלם מהשאלה הכי גדולה.

מה קרה בכל החמש שנים אחרי שאמא שלה מתה?

------

היי ❤

עכשיו למען האמת, כשאני מסיימת את הפרק הזה, זה הערב של אותו יום שבו התחלתי את הספר.

רק רציתי שתדעו, שמאחורי הסיפור הזה עומדת כמעט שנה של חשיבה.

בחופש הגדול של לפני שנתיים קראתי לראשונה את הספרים של ריק ריידן.

אני זוכרת איך שכבתי, קוראת מוקסמת מהצורה המדהימה בה ריק כותב. 

בשנה שעברה, התחלתי לנסות לחשוב על דמויות שיכולות להיות באותו יקום.

בהתחלה, אני אודה, הייתי ממש דבוקה לקטע שזאת חייבת להיות בת אפולו.

ניסיתי פעם אחר פעם להגות לסיפור שמשתלב עם הסיפור של ריק.

באמצע השנה, ירד לי האסימון, ופתאום, הסיפור זרם לי, מצאתי את עצמי מוסיפה עוד חלקים לחייה של צליל, חלק אחר חלק, עד שזה הגיע לחיים שלה עכשיו.

במשך שלושת רבעי שנה הייתי עם הרעיון בראש, משדרגת אותו עם כל שניה שעברה.

במשך הרבה זמן רציתי להעלות אותו לוואטפד.

ופתאם, היה ניהיה לי אומץ, לא יודעת למה דווקא היום, אבל ככה יצא.

האמת, די חשבתי שזה הולך להיות עלוב, אבל אתם ממש אהבתם את זה,

מה שאני מנסה לומר, זה תודה, זה לא ברור מאליו, יש הרבה אנשים שדווקא בגלל שזה די אנונימי הם מרגישים בנוח לפגוע, אז תודה רבה💖💖

סליחה שחפרתי. 

פרק הבא ב75 כוכבים \ הצבעות

ביי💕