יומני היקר...
"איך אני אוהב שאת שמחה," הוא שלח, ואני לא ידעתי איך להגיד לו.. בצד שלי של המסך, נחו בעיניי דמעות...
אנשים מסתובבים ביננו עם צחוק שעשוי משקר, מכאב. אנשים לובשים חיוכים שעשויים מדמעות.
אבל אל תאמינו למרטה עיניים, כל אחד יכול להיות אדם נושך במסכה מחייכת, כל אחד יכול להיראות נושך, לפעמים בגלל שבתוכו קשה לחייך.
חבל, כל המסכות האלה.
העיניים משטות. אל תאמינו להן.
גם מלח נראה כמו סוכר.