יומני היקר..
אומרים שבעבר, השמש והירח חיו יחד.
חזקים. מאושרים.
הם זרחו ביחד והאירו את השמיים.
אבל יום אחד השמש החלה לברוח, הירח נעשה אפלולי ועגום בעיניה, והאור בתוכה נעשה חשוך... אז היא החלה ללכת.
בכל פעם שהירח מתקרב היא הולכת, מידי פעם ב- ישנו ליקוי ירח, והיא אומרת שוב, בפעם המי יודע כמה... שיילך, שיעזוב אותה לנפשה.
משום מה, הירח ממשיך לרדוף אחריה.
פעם ב- ישנו גם ליקוי חמה.
הירח מביט בשמש בעיניים מתות. מזכיר לה שהיא זאת שהלכה ראשונה... והיא נשברת.
תמיד חושבים שהצד שהולך מרושע, אף אחד לא זוכר מה הוא עבר, עד שמצא את הכוח לעזוב מקום שלא טוב לך בו.
אף אחד גם לא מזכיר שהשמש... היא לבד, תמיד, והירח מוקף בכוכבים.
אף צד לא מרוויח כשצד אחר סובל, בטח אם שניהם אוהבים זה את זה כל כך...