יומני היקר..
אני זוכרת את הרגע בו הבנתי שיש לי בת זוג.
זה היה הרגע המיוחד בחיי.
רגע מעורבל... מלא רגשות.
זה היה כל כך טובעני, מפחיד ומסובך... אבל אהבתי את זה, אהבתי כל כך.
אני גם זוכרת את הרגע בו הבנתי שאיבדתי אותה.
ואותם רגשות משתוללים כבר לא התפרעו בחזי, אלא רק השתיקה... היא היחידה שנחה שם, ולא שום רגש אחר.
חשתי משותקת.
כאילו שום אושר מעולם לא התפרע בחזי.
ועכשיו, עכשיו ישנו עוד רגש.
הכאב.