היי, איך אתם? הרבה זמן שלא הייתי פה...

מה שלומי? התחלתי לימודי אנימציה ממש בסוף אוקטובר ונחמד לי בינתיים.

במשך חופשת הסמסטר בין סמסטר ב בשנקר לבין הלימודים בשנקר לא הצלחתי לצימר כמעט כלום. ציירתי 2 מיני אנימציות, אחת מהן לHilaWrites ועוד ציור כמתנת יום הולדת לחבר מהלימודים בשנקר. אבל חוץ מזה לא הצלחתי לצייר משהו. כשכן ניסיתי לצייר משהו כדי לקדם את הcomissions שלי, אבל זה לא הצליח. לא הצלחתי להניע את עצמי לצייר. לפחות הצלחתי להניע את עצמי לכתוב את מעשה בחזייה והתקדמתי יפה. וגם כל החומרים שלי מגיל 17 הם טובים יותר משחשבתי.

אבל עדיין עצבן אותי מחסום הציור הזה. איך אני, אדם שצייר כמעט כל יום ותמיד מפוצץ ברעיונות, לא מסוגל לצייר? כל הזהות שלי התערערה, ולאחרונה זה קורה לפעמים ולא כיף לי.

אוקיי, אני אכריח את עצמי לצייר. השאלה היא מה. החלטתי שאני חוזרת לשורשים שלי: אתגרי ציור ופאנארטים. החלטתי שאני אעשה את הגוונובמבר השנה, או בשמו האנגלי huevemver. זהו אתגר ציור בו בכל יום יש גוון שהוא הגוון העיקרי בו צריך להשתמש.

בחרתי לעצמי שהציורים שאצייר לא יהיו מורכסים מדי כי אני מתחילה לימודים, וזה נועד בעיקר לשחרר אצלי את המחסום בנוח, אז עדיף משהו קליל. בזמן המשמרת הסתכלתי על הרשימה של הגוונים וניסיתי לחשוב איזו דמות תתאים לכל יום מבחינת צבע דומיננטי או וייב. להלן הרשימה שהספקתי בינתיים:

2- traveler lumine and aether
4- koito yuu and nanami touko
9- akashi seijuro
15- ai hoshino
16- lisa genshin
17- ado
18- violet evergarden
20- furina
22- himmel and frieren
29- nahida

אז התחלתי מהציור של היום השני. ישר חשבתי על לצייר את האיחוד של שניהם. רציתי להתחיל ישר במחשב, אבל קשה לי בלי סקיצה של הרעיון על מחברת פיזית. ואולי זה אחד הדברים שעוד יותר גרמו לי לא לצייר: המחסור בסקיצה פיזית.

הסקיצה ובציור חשבתי איך זה יהיה כאנימציה, איך דברים יזוזו. זה מאוד עוזר לי לחשוב בתנועה על דברים. אנימציות של שיער זה הכי אהבה שלי. ופה נגמר החלק של החישובים, בציור עצמו אי אפשר לומר שהפעלתי יותר מדי מוח.

את הציור הזה ציירתי בפייראלפקה כי עדיין לא חידשתי את המנוי שלי בפוטושופ. ואני רק דוחה את החידוש שלו.

התוצאה:

היה לי מאוד כיף לצייר את זה. עכשיו מציק לי שהיד הימנית של לומין יצאה רחבה מדי. אבל אני אחיה עם זה.

אז המחסום שלי השתחרר, הוריי לי. זה הכי חשוב.

נתראה בפעם הבאה~