הערת הכותבת:

אני מתלבטת אם להפוך את הפאנפיק לפאנפיק על ניקו. הוא הדמות האהובה עליי. בנוסף אני מרגישה שהוא לא מוערך בכלל. לא לדאוג, ניקו אומר גם יותר וויל מבחינתי, כי גם הוא לא מוערך. ואני מתה עליהם. אז מה אתם אומרים? תגידו לי מה לעשות בתגובות!

הפרק:

"בסדר," וויל שמע שניקו לחש בחושך ונתן בלי משים יד לוויל. הוא בבירור היה לחוץ מאוד. וויל חייך לחושך מהמחשבה. אנבת' לשמחתו של ניקו התרכזה כולה בבית החיים. הם ניצבו מול המקום של המצריים והתכוננו לבצע את התוכנית שלהם. "אממ, אנחנו צריכים לעשות מסע צללים פנימה." ניקו אמר בקול צרוד. "אין מצב, ילד מוות" וויל אמר ונישק אותו על הלחי. ניקו הזעיף פנים מכך אבל הסמיק לאור הירח. "אנחנו נשארים עם התוכנית החדשה. ש ל נ ו." וויל אמר בעקשנות. מעט חשיכה ולא יותר נשארה בגוף של ניקו; הוא ל א הולך להחמיר את המצב עד שהשתפר. ניקו נאנח ואז נשם עמוק. "מה שתגיד. אז איך נכנסים, הוד חוכמותך?" הוא שאל בעייפות. וויל חייך אליו וניקו בהה בו, נראה שבלי לשים לב, כי הוא נשען עליו. וויל חיבק אותו בשתי ידיו וחייך חיוך מאוזן לאוזן בלב שנדמה שהתרחב גם הוא עכשיו. ניקו התקדם ומתקדם מאוד. "מדלת הסתרים שמצאנו כשצפינו בשמן שגנבנו מהם," וויל אמר כשהוא מסתכל עליו בעקשנות. "אבל..." ניקו התחיל להגיד אבל אנבת' הסתובבה אליהם שוב. עיניה נראו מאיימות. "מה קרה, אנבת'?" הם שאלו ביחד והיא חייכה קצת לעצמה. ניקו נראה כרוצה לקבור את עצמו. וויל צחק וחיבק אותו.

"מה קרה, צ'ייס?" וויל שאל בחיוך בזמן שניקו רטן קללות באיטלקית בתוכו. אנבת' צחקה גם כמו וויל. "חדשות טובות. הבית ריק מאנשים, לפחות בכניסה שלו. כולם ישנים ואור הכניסה דולק בצבע כתום. נוכל להיכנס בקלות אם אין קללות חרטומים." היא הרצינה שוב, אבל עיניה נראו שמחות יותר.היא נראתה מוטרדת בזמן האחרון. וויל הניח שבגלל המצב החדש שהיא נמצאה בו. אבל לפחות היא הייתה פטורה מנשף חג המולד שהלך להתקרב והטריד יותר ויותר את וויל, כי מדריכים חייבים להיות נוכחים בהכל כדי לשמור על החניכים. "ב...בסדר. ניכנס, ניקח את ג'ז בכאילו חטיפה, ונחזור למחנה. קלי קלות." ניקו גמגם ו וויל חייך אליו בהיסח הדעת בגלל מחשבותיו. אנבת' חייכה, הנהנה וחיבקה אותם. הם נאנקו. "כן. קדימה. בואו ניכנס." היא אמרה ברוגע והם התנשפו, החליפו מבטים מודאגים ונכנסו.