*יום שלישי, בבית של נאטסו*

נאטסו התעורר רק בגלל שהטלפון שלו צפצף בשבע וחצי בבוקר. הוא כיסה את ראשו בשמיכה, וניסה להמשיך לישון. נאטסו לא רצה לקום עד כדי כך מוקדם. זה עבד בערך לשתי דקות, כי האפי החליט בטמטום רב, להפיל משהו, כך שהוא נשאר ער. נאטסו שלח יד לטלפון שנח על השידה. הוא הביט בהודעות שנכנסו, אבל הייתה הודעה אחת שתפסה את תשומת ליבו:

*גריי:* "הי, אנחנו צריכים לדבר"

נאטסו קרא את ההודעה שוב ושוב. הוא היסס. כלומר, כן, הוא רצה לדבר איתו, גריי הוא בכל זאת בגילדה. אבל מצד שני, נאטסו ידע שזה יהיה מביך טיפה.
לבסוף, הוא מצא את עצמו קם מהמיטה. הוא כתב לגריי תשובה בחזרה שהוא יגיע.
מזג האוויר בחוץ היה חם, אבל נאטסו התעלם מכך. הוא פנה לגילדה. 'מה אני אמור לומר לו?' הוא הרהר בליבו. המחשבות רצו במוחו בקצב מהיר, ונאטסו ניסה להיפטר מחלקן.
כשהוא נכנס לגילדה, היה עליו לנשום עמוק לפני שיחפש את גריי. נאטסו התיישב ליד אחד השולחנות ושם את ראשו על ידיו. הוא הצליח לנמנם מעט, לפני שמישהו הפריע לו.
"הי..." גריי מלמל והתיישב לידו. הוא היה נראה לא פחות מותש ממנו.
"הי, גם אתה לא הצלחת להרדם?" נאטסו גיכח והביט בעיניו של חברו.
"לא...הטלפון של ג׳וויה החליט לחייג אליי בעצמו בשלוש בבוקר..." גריי פיהק.
"אז...על מה רצית לדבר?" נאטסו שאל. הייתה לו הרגשה שהוא יודע על מה מדובר.
גריי נשם עמוק. "נכון המשחק ההוא? אז...הייתה תחושה של הרבה מבוכה...כן...וזה יהיה קצת קשה להתעלם אחד מהשני כשאנחנו נמצאים באותה גילדה" גריי אמר. הוא הסמיק מעט ממבוכה.
"אולי פשוט נשכח מזה? אנחנו חברים, נכון? אף אחד מאיתנו לא ירצה שמשחק אחד יהרוס את הקשר שכבר נוצר בינינו" נאטסו אמר. הוא רצה לדבר עם גריי כמו פעם, ולא להיות מובך לידו.
גריי הנהן. הוא שמח שנאטסו הסכים איתו על משהו. בדרך כלל הם היו פותחים הריב, אבל הפעם הזאת הייתה שונה.
"אתה מסמיק גריי" נאטסו אמר בהתגרות.
"זאת הסמקה ממבוכה, טיפש!" גריי רטן.
נאטסו צחקק. "אל תתעצבן כל כך. אתה יודע שזה כיף להתגרות בך" הוא אמר.
זה גרם לגריי להסמיק עוד יותר, אז הוא הסית את מבטו. 'פאק! הצחוק שלו חמוד...רגע! על מה לעזאזל אני חושב?!' הוא שאל את עצמו.
נאטסו הביט בו. "אתה בסדר?" הוא שאל והיטה את ראשו בבלבול קל.
"כ-כן! למה שאני לא אהיה בסדר?" גריי אמר במהירות, אבל הוא עדיין לא הביט על נאטסו.
"הם...עיוורים נכון?"
נאטסו שמע את מירה מדברת עם ארזה. הוא תיאר לעצמו שהיא דיברה עליו ועל גריי.
הוא הסמיק קלות. "בוא נצא מפה" נאטסו אמר לגריי וגרר אותו מחוץ לגילדה.
"ה-הי! נאטסו!" גריי רטן והשתחרר מהאחיזה שלו. הוא היה פחות אדום מקודם, אבל הוא הבחין בקלות בהסמקה של נאטסו. 'אני לא מאוהב בו!' הוא אמר לעצמו שוב ושוב.
'אין סיכוי שאני מאוהב בגריי!' נאטסו חשב. אבל מפה, זה רק יסתבך.