《1》
פיטריק בנה את המכונית הכי גדולה בעולם. חוץ ממנו היו גם לידיה, ומתילדה, שהיא לא אהבה מכוניות. ובכלל, היא לא אהבה לבנות דברים. אבל לפיטריק זה לא היה אכפת, כי הוא לא הכיר אותה בכלל.
שנה אחת חלפה בנעימים על הכפר הסגול. רק רעשי תופים כל הזמן, שום דבר חוץ מזה. אבל בלבולי מילים תמיד היו נפוצים אצל תושבי הכפר שפיטריק לא היה אחד מהם.
למשל: במקום לומר דשא, הם אמרו טרקטור.
ובמקום לומר טרקטור, הם אמרו כלנית.
אבל אם מישהו היה צריך להגיד כלנית ולהתכוון לכלנית, כולם נתקעו במצב נורא ומביך משום שלא ידעו מה לומר. אולי ישנם החושבים שבכל מקרה כלנית היא לא מילה כזאת חשובה, אז בטח שתושבי הכפר הסגול יכולים לחיות בנעימים וברוגע. אבל זה בכלל בכלל לא ככה. משום מה, כמעט בכל שבוע מישהו צריך לומר את המילה כלנית ואז כל הכפר נכנס לכאוס.
אבל מה אכפת בכלל לפיטריק מהכפר הסגול ובעיותיו… הוא בנה את המכונית הכי גדולה בעולם.
תמיד בגן החיות הייתה מישהי שהאכילה את כולם כולל את המבקרים. המבקרים לא אהבו את זה משום מה. אולי כי הם לא עזים. בסוף התלוננו עליה והיא קיבלה צו הרחקה מגן החיות וזה הפך אותה לעצובה נורא. כל מה שעשתה מאז שנולדה היה זה ועכשיו היא חייבת להתחיל בדרך חדשה. אבל איך בוחרים רק אחת? היא חייבת לשאול את אביה. היא חיפשה וחיפשה אותו בכל פינה ברחוב אבל לא מצאה ולבסוף חשבה שהוא חייב להיות בבית. והנה, תשובתה לשאלה קיבלה מענה. הדרך החדשה שבה תבחר היא הדרך הביתה.
ואז היא הגיעה לבית ושוב עלתה אותה השאלה.
"בכלל לא התכוונתי להיות זמר." אמר אריק או ירון. אבל השומע השלישי לא יכול היה לדעת מי מהם הוא שאמר את המשפט כי אפלה שלטה בחלל. "כשהייתי קטן רציתי להיות שף." ושוב השומע השלישי לא ידע אם זה אריק או אולי ירון, ולמה בכלל אריק או ירון אומר לו את זה. הרי הוא בכלל לא מכיר שום אריק או ירון. ואז הוא נזכר שכשהיה קטן דווקא כן רצה להיות זמר אבל היום הוא פסיכולוג.
"מה אתה אומר…" אמר הפסיכולוג.
"מה?"
"מה אתה בעצמך." ואז הוא קפץ אחרי שהסיט את הוילון. אבל אל דאגה, זאת קומת קרקע. הבלבול היה גדול. במיוחד אריק או ירון התבלבל ממה שקרה. הוא החליט לקפל את הבגדים שבתוך שמונים וחמישה סלי הכביסה מסביבו כדי להרגיש יותר רגוע ומסודר. הפסיכולוג צעק מלמטה: "אל תשכח את הסלים שבחדר האחורי!" ואריק ירון חשב לעצמו ששאר הפסיכולוגים אינם כאלה ורק שלו מיוחד מאוד. כשסיים לקפל הכל, צעד לו אל דלת הכניסה או היציאה (כמו שהוא אריק או ירון) לכיוון הגינה השכונתית. שם הוא פגש את פיטריק משתעשע עם הפסיכולוג במרוץ מכוניות צעצוע. זאת הייתה סופה של עונת החורף והיה ברור לכל צופה שפיטריק עומד לנצח, כי הפגוש הקדמי של המכונית שלו כבר עמד מעל קו הסיום אפילו בלי לזוז. כמה שכנים יצאו למרפסות כדי לחזות בטקס הענקת המדליות, אבל גם כמה שכנים אחרים יצאו כדי להזהיר את שני המתחרים שלא לדרוך על הפריחה.
לצערם של כל הנוכחים זאת הייתה העונה של האדומות שדומות לפרגים ונוריות ולכן הייתה מהומה גדולה אחר כך.
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top